ברוכות הבאות וברוכים הבאים לפקולטה למדעי הרוח והחברה!
כשהגעתי כחוקר צעיר, בסתיו 2002, אל הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ועליתי לאיטי בגרם המדרגות של בניין 72 בדרכי למזכירות המחלקה לכלכלה, לא יכולתי לשער שבחלוף 24 שנים אכתוב את הדברים האלה כדיקן המכהן שלה.
כדיקן הפקולטה אני מרגיש תחושת גאווה עצומה בקהילה הנפלאה שלנו, המורכבת מציבור הסטודנטיות והסטודנטים, חברות וחברי הסגל האקדמי, המנהלי והטכני, ובעשייה הענפה שלה.
הפקולטה שלנו היא מקום ייחודי מאוד בספירה האקדמית בישראל. בראש ובראשונה, בזכות החיבור המופלא בין מדעי הרוח למדעי החברה. הגיוון והאקלקטיות יוצרים סביבה אינטלקטואלית מפרה מאין כמוה, המעודדת מחקר רב-תחומי חדשני ומקורי.
לא פחות חשובה בעיניי היא המחויבות שלנו לקהילה ולחברה המקומית. היא באה לידי ביטוי במחקר, בהוראה ובהכשרה מקצועית, המייצרים אימפקט משמעותי על העיר באר שבע ועל אזור הדרום, על הפריפריה ועל החברה הישראלית בכללה, וגם במעורבות החברתית ובאקטיביזם של חברות וחברי הסגל האקדמי, המנהלי והטכני ושל הסטודנטיות והסטודנטים במחלקות ובתוכניות הפקולטה.
בפקולטה גיליתי עם השנים מאגר אנושי מופלא של עמיתות ועמיתים שבחרו במחקר כדרך חיים, הרבה מעבר למקום עבודה. הם עבורי מקור מתמשך של יצירה, תשוקה מחקרית, סקרנות אינטלקטואלית והשראה.
במבצר הבטון "המאיים והמנוכר" שאליו פסעתי בחשש לפני יותר משני עשורים, מצאתי בהדרגה הרבה יותר מאכסנייה אקדמית. מצאתי בית חם ואהוב. כמה מחברותיי ומחבריי הקרובים ביותר, שליוו ומלווים אותי ברגעים המשמעותיים ביותר בחיי הבוגרים, הם אנשי הסגל האקדמי בפקולטה. לצידם חברות וחברי הסגל המנהלי והטכני, שחלקם צועדים איתי כבר עשרות שנים, נעשו חלק בלתי נפרד מהמשפחה ומההוויה היומיומית שלי.
התחושה הזאת, שייחודית כל כך לפקולטה שלנו, מלווה את הסגל האקדמי, המנהלי והטכני שלנו וגם את הבוגרות והבוגרים שלנו לדורותיהם. לצד המצוינות האקדמית והמגוון המרשים של תוכניות הלימוד וההכשרה המקצועית שמציעה הפקולטה, היא מהווה מקור משיכה לחוקרות ולחוקרים מובילים מהארץ ומהעולם, ולסטודנטיות ולסטודנטים סקרנים ומוכשרים.
במבט לאחור, אני יודע להעריך היטב את התרומה הייחודית של הסביבה האנושית והאינטלקטואלית שבה צמחתי, כחוקר וכאדם, להישגיי לאורך השנים. זהו בעיניי ה- DNAשל הפקולטה. לכן אני אומר בביטחון לדור הצעיר והמוכשר של החוקרות והחוקרים שהצטרפו אלינו בשנים האחרונות: עשיתם בחירה נכונה. הפקולטה, ואני כמי שעומד בראשה, מחויבים להעניק לכם את התנאים, התמיכה והמרחב שיאפשרו לכם להצליח ולממש את מלוא הפוטנציאל שלכם.
ומילה אחרונה לסטודנטיות ולסטודנטים הנפלאים שלנו ולכל אלה ששוקלות ושוקלים להצטרף אלינו ולהירשם ללימודים בפקולטה.
על מקומם המרכזי של התלמידים בתהליך יצירת הידע והעברתו אנו למדים מהמשפט המופלא, הלקוח מהתלמוד הבבלי (מסכת תענית, ז ע"א): ״הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולן״.
הנתינה שלנו כמנטורים לסטודנטיות ולסטודנטים מפרה אותם, אך לא פחות מכך גם אותנו. המילה ״נתן״, שהיא פלינדרום הנקרא באופן זהה בשני הכיוונים, מבטאת בעיניי את ההדדיות הזאת: אנחנו נותנים, ובתוך כך גם מקבלים בחזרה. זהו חלק עמוק מהאתוס של הפקולטה שלנו, הרואה בכם, סטודנטיות וסטודנטים יקרים, לא רק מי שרוכשים ידע, אלא שותפים של ממש ביצירתו, בפיתוחו ובהעברתו הלאה.
מתוך המפגש הזה הפקולטה למדעי הרוח והחברה תמשיך להצמיח את דור העתיד של החוקרות והחוקרים, ושל המובילות והמובילים במגזר הציבורי, העסקי ובחברה האזרחית בישראל. זו המחויבות שלנו וזו גם האחריות המוטלת עלינו. לשם כך עומדים לרשותנו חומר הגלם הטוב ביותר וסדנת יצירה יוצאת דופן. מכאן ואילך המלאכה היא שלנו.
פרופ׳ תומר בלומקין
דיקן
הפקולטה למדעי הרוח והחברה
