3. אורולוגיה וכירורגיה נלווית

1, 2. שני קטטרים (צנתרים) גבריים ואחד נשי: סביב שנת 1800,
לניקוז שלפוחית ​​השתן; אחד מהם כולל
פתח לשטיפה.
3. סכין כירורגית בעלת להב בטני (ביסטורי - bistoury): סביב שנת 1500,
לצורך "חיתוך האבן" (ניתוח להוצאת אבנים); בעלת להבי פלדה
וידיות מעץ "ליגנום ויטה" (lignum vitae).
4. טרוקר וקנולה: סביב שנת 1750, לניקוז שלפוחית ​​השתן
דרך דופן הבטן. הוראות
השימוש (התקפות גם כיום) כפי שמופיעות ב"אנציקלופדיה
בריטניקה" משנת 1768: "יש לדקור בפתאומיות
דרך הרקמות, ולאחר מכן לשלוף את הדוקרן (המחורר)
ולהניח לנוזלים להתרוקן דרך
הקנולה".
5. "בוז'י" (bougie) מברזל: סביב שנת 1750, לפתיחה בכוח
של שופכה מוצרת (חסומה או בעלת היצרות).
6. אורתרוטום (מכשיר לחיתוך השופכה) נדיר מסוג "פרר קום" (Frere Come, 1703–1781):
סביב שנת 1790; שימש לחיתוך ופיצול
היצרויות בשופכה מצולקת ומוצרת.
7. ליטוטריט (מכשיר ריסוק אבנים) מסוג שרשרת: סביב שנת 1780,
תוכנן להחדרה דרך השופכה במטרה
לתפוס ולרסק אבנים בשלפוחית ​​השתן.
8. שני מכשירי ליטוטריט מסוג "מילטון" (Milton):
לריסוק אבנים בשלפוחית ​​השתן; ראשית המאה ה-19.
9. ארבעה מכשירי ליטוטריט מסוג "מילטון" בגרסה משופרת: סביב השנים 1840–1900,
וכן שני אובטורטורים (מתקני הרחבה) שנועדו להרחיב את השופכה
כדי לאפשר את החדרת הליטוטריט; המאה ה-19. ניתן לפתוח את
לסתות המכשיר, לתפוס את האבן ולרסק אותה ביניהן.
10. מכשיר פינוי (evacuator) מסוג "ביגלו" (Bigelow): קטטר פינוי
שאליו מחובר המכשיר. באמצעות
מכשיר זה, האבן שרוסקה על ידי הליטוטריט
נשטפת החוצה ומפונה
משלפוחית ​​השתן. הקטטר מוכנס למים,
הברז נפתח, והמפוח (הבלון) נלחץ
כדי לסלק את האוויר. המתקן לשאיבת תוכן (evacuator) מתמלא, הברז נסגר,
והמכשיר מוכן לשימוש. הוא מכיל
בין 6 ל-10 אונקיות (170–230 סמ"ק) וניתן
למלאו מחדש בעת הצורך.
10א. מכשיר של פרייר (Freyer) לניתוחי אבנים (ליתוטומיה) או ציסטוסקופיה:
מבית החולים "רויאל לונדון" (Royal London Hospital)
(פריט מאוסף ארכיון, שהיה בעבר
חלק מאוסף המוזיאון של בית החולים "רויאל לונדון"). בעקבות העלייה בשכיחותן של מחלות מין,
ובהיעדר אפשרויות טיפול יעילות לזיהומים –
שכן האנטיביוטיקה טרם התגלתה –
השימוש בחומרים אנטיספטיים לשטיפה (כגון
תרכובות כספית וסלווארסאן),
למרות חוסר יעילותם, היה הטיפול
היחיד שהיה בנמצא.
11. שלושה טרוקרים (trocars) לשטיפה, סביב שנת 1900. כאשר
לא ניתן להעביר קתטר דרך השופכה (urethra)
הצלקתית והמוצרת (stenotic), הדרך היחידה
לרוקן את שלפוחית ​​השתן המלאה בשתן
היא באמצעות חדירה דרך דופן הבטן
או החלחולת (rectum) בעזרת טרוקר, המאפשר
ניקוז ושטיפה.
12. שלוש מזרקי שטיפה לגברים:
• שני מזרקי שטיפה עשויים בדיל (pewter), סביב שנת 1700.
• מזרק שטיפה עשוי מתכת וזכוכית, סביב שנת 1900.
• מזרק מתכת וזכוכית: סביב שנת 1850, שנועד להחדרת
משחות לתוך השופכה בלחץ גבוה ובכוח.
13. שלושה מזרקי זכוכית לשטיפה: סביב שנת 1900.
מזרקים אלו שימשו להזרקת חומר אלחוש מקומי
ותרופות צורבות (קורוזיביות) לתוך השופכה הגברית,
לפני החדרת מכשירים כגון מרחיבי שופכה (bougies) ממתכת.
14. מכשירים לניתוחי אבנים (ליתוטומיה): מלקחיים לאבנים, כף כירורגית,
ו"גורג'ט" (gorget) – מכשיר מסוג זה של טיל (Teale)
שימש כמכוון לפתיחת נתיב אל תוך שלפוחית ​​השתן,
על מנת לאפשר את הוצאת האבנים; המאות ה-18 עד תחילת המאה ה-19.