תצוגה N: אורולוגיה

1. שני מלקחיים להוצאת אבנים (ליתוטומיה) וכף (עבור

אבן חוסמת בשלפוחית ​​השתן): המאה ה-16.

2. סכין גמישה ומפרקית לשופכה (אורתרוטום):

לביצוע חתך לשחרור היצרות בשופכה, מצב

שנגרם לעיתים קרובות כתוצאה ממחלת הזיבה; סביב שנת 1750.

3. אורתרוטום מסוג "סכין נסתרת" (cache bistoury) של פְרֶר קוֹם (Frère Come):

סביב שנת 1750. המכשיר כולל להב מסתובב הניתן להסתרה בתוך מוביל;

לאחר החדרתו לשופכה, הלהב נפתח וביצע חתך באזור ההיצרות.

לצדו מוצג מכשיר דומה מהמאה ה-20.

4. טרוקר (trocar) של קוֹק (Cock): סביב שנת 1870,

שימש לניקוז שלפוחית ​​השתן דרך החלחולת (רקטום),

ובכך אפשר את ריקון השלפוחית ​​שהייתה נתונה בלחץ.

הכאב שנגרם כתוצאה מהלחץ הגובר של השתן היה כה עז,

עד שהמטופלים היו מוכנים לעבור כל הליך טראומטי כדי להקל עליו.

החיבור שנוצר בין החלחולת לשלפוחית ​​גרם לעיתים קרובות

לזיהומים חמורים בדרכי השתן.

5. אזמל (סקאלפל) גדול: המאה ה-18, בעל להב פלדה

וידית עשויה אבוניט (גומי קשיח).

6. Two lithotrites for crushing urinary bladder
stones, after being introduced through the
urethra, c. 1800.
7. Eighteenth-century soft and flexible male
catheters developed by Ambroise Paré, made
of cloth soaked in wax and stiffened with a
central metal wire tipped by an ivory button.
Their use was much less traumatic and painful
because they were softer and more flexible
than the rigid metal.
8. Rigid male catheter, c. 1880, silver, and below,
a telescopic female catheter, c. 1790, silver.
9. Flexible probe with a “caustic” to open and
clear a stenotic and inflamed urethra, c. 1850.
10. Urethral dilator: used to dilate the urethra
before introducing scoops, lithotrites,
forceps, etc., c. 1850.