תצוגה G: אבחון (אורוסקופיה, פרנולוגיה, אסטרולוגיה, התבוננות, האזנה)

1. אצטרולב: מכשיר המשמש באסטרונומיה,
בניווט ובאסטרולוגיה, אשר שימש גם
לאבחון מחלות ולקביעת
טיפולים. על אצטרולב זה מופיעות אותיות עבריות,
שכן רופאים רבים היו יהודים.

הרמב"ם (משה בן מימון), שהיה בעצמו אסטרונום,
אסר על מנהגים אלו וקבע כי מדובר בעבודה זרה
(סביב שנת 1300). (ראו איור של נקודות להקזת דם
הקשורות למזלות, בעברית, עמוד 34).
2. שני מכלי זכוכית לבדיקת שתן (אורוסקופיה): סביב שנת 1700.
בחינת צבע השתן, סמיכותו, ריחו ואף טעמו
נחשבה במשך אלפי שנים לאחד מכלי האבחון
העיקריים (ראו מכל דומה בציור המופיע
בעמוד הבא, עמ' 31, מימין למטה).
3. פסל ראש (בוסט) לפְרֶנוֹלוֹגְיָה: פרנץ יוזף גאל (1758–1828)
פיתח את התיאוריה שהפכה לימים לפְרֶנוֹלוֹגְיָה.
לפי תיאוריה זו, פרטי המבנה של פני הגולגולת
משקפים את היכולות השכליות ואת תכונות האופי
של האדם. אף על פי שהפרנולוגיה נחשבת
לפסאודו-מדע (מדע מדומה) – שכן צורת עצם
הגולגולת אינה תואמת לתפקודים שכליים –
היא אכן מצביעה על הקשר בין אזורים אנטומיים
ספציפיים במוח לבין דפוסי התנהגות מסוימים.
4. מראת גרון (לרינגוסקופ): סביב שנת 1840, בעלת ידית
עשויה קוצי דורבן. שימשה בתחילה בבתי ספר
לשירת אופרה ובקרב זמרים לצורך הדגמה
ולמידה של תפקוד מיתרי הקול, ומאוחר יותר
שימשה לבדיקת הגרון (בית הקול והלוע) והשיניים.
5. שני סטטוסקופים: האחד קלאסי, עשוי עץ פרי
(1840), והשני עשוי חומר מורכב (1840) וניתן
לפירוק, כך שניתן היה להניחו בתוך כובע
בדומה לנוצה. זאת בדומה לסטטוסקופ
הנענד כיום סביב הצוואר, המשמש כסמל סטטוס
בעת המודרנית.
6. הקדושים קוסמס ודמיאן, הפטרונים של
הרוקחות והרפואה, מוצגים עם סממנים
המזוהים עם העיסוק הרפואי: מכל לבדיקת שתן
וכלי לאחסון תרופות. קוסמס ודמיאן, שחיו
במאה ה-3 (סביב שנת 287 או 303), היו תאומים
ממוצא ערבי...

7. פטיש לבדיקת רפלקסים: (היליארד,
אדינבורו), סביב 1860.