תצוגה א' – חקר האנטומיה ו נתיחה לאחר המוות – "אנו רוצחים כדי לנתח"

1. שתי ערכות לביצוע נתיחות לאחר המוות:

סביב השנים 1900–1920.

2. סכין לנתיחות: לבדיקת חלל הבטן,

סביב שנת 1850, ידית מעץ הָבְנֶה (ebony).

3. סיכת בגד (פיבולה - Fibula): סביב המאה ה-1 לפנה"ס, ברונזה. "סיכת ביטחון" רומית ששימשה להחזקת הטוגה. צורתה – המשלבת זרוע עבה וכפופה מעט, וזרוע...

...אחרת, דקה וישרה יותר, המזכירות את

שתי עצמות השוק (הטיביה והפיבולה) –

היא שהעניקה לסיכה את שמה (פיבולה).

4. משענת ראש לקבורה: סביב המאה ה-1 לפנה"ס, ברונזה.

5. משענות ראש דומות נמצאו ברחבי

העולם העתיק; הן שימשו למיקום

ראשו של הנפטר. מימין: משענת ראש

סינית "מודרנית" מהמאה ה-17.

6. משענת ראש מתקפלת לנתיחות: נועדה

למקם ולייצב את הראש במהלך

הנתיחה. אב-טיפוס, חברת Downs, בריטניה, 1935.

7. פטיש ואזמל לנתיחות: שימשו לפתיחת

הגולגולת או בית החזה, סביב שנת 1880.

8. אזמל לנתיחות: שימש בדרך כלל לפתיחת

בית החזה, סביב שנת 1840.

9. אזמל לנתיחות: לפתיחת חלל

ויטרינה A – חקר האנטומיה וביצוע

נתיחות לאחר המוות: "אנו רוצחים כדי לנתח"

52 53

הגולגולת, סביב שנת 1840.

10. "מעשה טוביה": (פקסימיליה) מאת טוביה בן

משה כהן, ונציה, 1707, הספרייה

הלאומית של ישראל, ירושלים.