גדעון דישון
קבוצת המחקר לפילוסופיה וטכנולוגיה בחינוך
הקבוצה שלנו עורכת מחקרים תיאורטיים ואמפיריים בשלושה תחומים מרכזיים:
- מחקר ביקורתי על טכנולוגיה חינוכית (Critical EdTech).
- מדעי הלמידה.
- בתי ספר אלטרנטיביים.
נקודת המוצא שמנחה אותנו היא שהתפתחויות טכנולוגיות וחברתיות אינן מובילות לתוצאה חינוכית מוגדרת מראש, אלא מזמינות אותנו לחשוב ולדמיין מחדש את המעשה החינוכי. למידע נוסף על מחקרים ספציפיים, ראו את הפירוט אודות פרויקטי המחקר והפרסומים שלנו.
פרוייקטי מחקר
דמיונות סוציו-טכנולוגיים של בינה מלאכותית גנרטיבית בחינוך: נרטיבים בדיוניים ומושגים תיאורטיים
הפרויקט עוסק בבחינת הדמיונות הסוציו-טכניים בעומדים ביסוד השיח על בינה מלאכותית גנרטיבית בחינוך. החשיבות של בחינה ביקורתית ומעמיקה של טכנולוגיה בחינוך אינה חדשה, אך מאז הופעתו של ChatGPT החשיבות של מחקר אודות התפיסות העומדות ביסוד השיח החינוכי הפך דחוף מאי פעם. המחקר שלנו אינו מתמקד בשאלות אודות כיצד ניתן להשתמש בבינה מלאכותית בחינוך בצורה הכי יעילה (שאלה חשובה בפני עצמה), אלא מנסה להציע עדשה רחבה יותר החוקרת את יחסי הגומלין בין תפיסות תרבותיות מושרשות, מודלים פדגוגיים ומאפיינים טכנולוגיים. לצורך כך אנו בוחנים ארבעה סוגי מקורות מרכזיים: טקסטים בדיוניים (פרוזה או וידאו), מסמכי מדיניות, מחקרים אמפיריים בהקשרים חינוכיים, ועבודות תיאורטיות (המחקר נערך במימון ה-ISF).
דיאלוג ולקיחת נקודת המבט של האחר
המחקר בחן את פיתוח היכולת לקיחת נקודת המבט של האחר (Perspective Taking) בסביבות למידה פיזיות ודיגיטליות, תוך התמקדות באופיה הדינמי והחברתי של תופעה זו. לקיחת נקודתת המבט נחשבת זה מכבר למרכיב מרכזי בתקשורת בין-אישית ובין-קבוצתית בהקשרים חינוכיים ואזרחיים. על-ידי ניתוח של שיחות בקבוצות קטנות בשיעורים בחטיבת הביניים ובתיכון, הצענו המשגה תיאורטית חדשה של תהליך לקיחת נקודת המבט בשיח – social anchoring and adjustment. בנוסף, בחנו את התנאים שמעודדים את הופעת הקול של תלמידים בעבודת קבוצות קטנות, תוך דגש על היחסים במורכבים בין מאפיינים לימודים וחברתיים. לבסוף, במטרה לאפיין מודלים של תהליכים אלו, בחנו כיצד ניתוח רשתות אפיסטמיות (Epistemic Network Analysis) יכול לספק תובנות ייחודיות על דיאלוג ולקיחת נקודת המבט של האחר (המחקר נערך במימון ה-ISF).
הדקדוק הבית ספרי, בתי ספר אלטרנטיביים ותגובות למשברים
תחום מחקר נוסף מוקדש לבחינת ההמשגה של תפקידם החינוכי של בתי הספר ובחינת האופי בו הם מגיבים לשינויים חברתיים וטכנולוגיים. מחקרים מוקדמים התמקדו בניתוח ביקורתי של מטרות החינוך בשיח המדיניות החינוכית, והראו את מגבלות הניסיונות לעצב מחדש את מטרות החינוך דרך המושג של 'מיומנויות המאה ה-21'. בהמשך, במסגרת מחקרים במימון משרד החינוך, חקרנו את 'הדקדוק הבית-ספרי' הייחודי של בתי ספר אלטרנטיביים (דמוקרטיים, וולדורף, פתוחים), ואת האופן בו בתי ספר אלו הגיבו למגפת הקורונה. בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הרחבנו מחקר זה כדי לבחון כיצד בתי ספר למפונים עיצבו את הדקדוק הבית-ספרי שלהם.
חינוך יער
בפרויקט משותף עם פרופ' דנה וד"ר-וייס אנו חוקרים את התופעה המתפתחת של חינוך יער, גישה חינוכית שזוכה לפופולריות הולכת וגוברת מאז מגפת הקורונה. נוכח היעדר תיאוריה ברורה בתחום זה, בחנו את הפרקטיקות הפדגוגיות של זרם זה ואת האפיסטמולוגיה שעליה הן נשענות. לאחר מכן הרחבנו את הפרויקט לאפיון פרקטיקות אלו באופן מקיף יותר בבתי ספר ברחבי הארץ, ובחינה של השפעתן על תחושת החיבור לטבע של תלמידים, סיפוק הצרכים שלהם, והתנהגות פרו-חברתית (המחקר נערך במימון קק"ל).
