הגורמים לאקנה
ישנם ארבעה גורמים עיקריים לאקנה: יצור מוגבל של שומן חלב (סבום) על פני העור, סגירת נקבוביות העור, מעורבות חיידקית (Cutibacterium acnes) והופעת דלקת - שהיא למעשה תגובת העור לשלושת הגורמים הראשונים.
הורמונים ,בעיקר אנדרוגנים, משחקים תפקיד חשוב בהווצרות אקנה במתבגרים. בזמן ההתבגרות מופרשים הורמונים מסויימים בגוף שחלקם גורמים ליצור מוגבר של שומן חלב שתורם לחסימת הנקבוביות בעור ולאטימתן כך שנוצרים קומדונים ועלול להתחיל התהליך הדלקתי שהוזכר. הורמונים הינם הסיבה העיקרית שאקנה מופיעה בעיקר במתבגרים ונקראת גם "פצעי בגרות".
לגנטיקה ולמשפחתיות יש קשר מסויים להווצרות אקנה. אם הוריך סבלו מאקנה קשה , יש סבירות גבוהה יותר לכך שתפתח אקנה קשה יותר.
טיפולים
לאקנה טיפולים תרופתיים רבים, חלקם טיפולים מקומיים הניתנים כקרם, ג'ל, תרחיץ וכד' וחלקם ניתנים בכדורים. יש להתאים את הטיפול לחומרת האקנה ולהתחשב במספר רב של גורמים כגון סוג העור, טיפולים קודמים, אלרגיות וכד'.
סבלנות היא שם המשחק בטיפול באקנה, לחלק מהטיפולים לוקח 4-8 שבועות עד שנראות תוצאות, ואז יש להתמיד בטיפול למשך זמן ארוך.
שטיפת הפנים - לכל מי שסובל מאקנה מומלץ לשטוף את הפנים פעמיים ביום (בוקר וערב). חשוב לשטוף את הפנים גם לאחר פעילות גופנית והזעה. שפשוף וקרצוף עור הפנים אינם מומלצים ועלולים לגרום ליובש וגרוי.
מומלץ מאוד להימנע מלחיצה, "פיצוץ", ריקון הנגעים. אלו יכולים לגרום להצטלקות והחמרה.
פרופ' חורב הוא מכותבי ההנחיות לטיפול באקנה בישראל
