קהילת בית הספר לחינוך המומה, כואבת ואבלה על מותה של יסמין זוהר, תלמידת מחקר במחלקה, ובן זוגה יניב זוהר, אביה חיים ליבנה ובנותיה קשת ותכלת זוהר, אשר נרצחו במתקפה על נחל עוז ביום שבת.

​יסמין הייתה מהסטודנטיות הפעילות במחלקה. היא סיימה את התואר השני בהצטיינות, עבדה כעוזרת הוראה, ובשנה האחרונה שקדה על עבודת תזה בהנחיית פרופ' דנה ודר וייס.

חסרונה במסדרונות בית הספר לחינוך כבר מורגש. קולגות, שותפות למחקר וההוראה וחברות של יסמין סופדות לה:

יסמין אהובה שלנו, חברה, שותפה. המומות וכואבות את לכתך. הלב שלנו שבור.
יסמין למדה, עבדה וחקרה איתנו בשלוש השנים האחרונות, כסטודנטית לתואר שני בחינוך וכעוזרת הוראה. היא הצטרפה אלינו לפרויקט של פיתוח ומחקר על למידה של מורות.ים, שבמסגרתו הייתה בעיצומה של כתיבת תיזה בנושא "ביטויים רגשיים של מורות.ים בהשתלמות בנושא קונפליקטים עם הורים". היא הייתה שותפה פעילה לפיתוח ותכנון הקורס: סוגיות קונפליקטואליות בהוראה ולמידה, אותו ליוותה כעוזרת הוראה.

לצד החור הגדול שנפער בלב שלנו, יישארו גם זכרונות טובים ומשמחים מאישה חכמה וחדה, צמאת ידע ולמידה, סקרנית, ביקורתית, יסודית, שופעת יצירתיות, ושואפת למצוינות בלתי מתפשרת. אנחנו אסירות תודה על החברות הטובה בדרכנו המשותפת במחקר, בהוראה ובלמידה, על הזכות להעשיר את עצמנו מחכמתה וליהנות מהרגישות שלה, מהעיניים הטובות והשמחות שלה ומהמחשבות המרגשות שחלקנו איתה. 

יסמין, תודה על שהיית איתנו ותודה על מה שאת משאירה איתנו
אוהבות אותך, חברותייך ועמיתותייך מבית הספר לחינוך
יהיה זכרה וזכר ​בני ובנות משפחתה ברוך.