הקבוצה לחקר חינוך לדמוקרטיה וצדק חברתי

במאמר זה אנו בוחנים את תופעת ההגירה הפנימית של פלסטינים אזרחי ישראל, בני מעמד הביניים, מן הצפון ומן המשולש לדרום הארץ, דרך הפריזמה של בחירת בית ספר לילדיהם. אנו טוענים על סמך חמישים ראיונות עומק כי בחירה זו איננה תוצר לוואי של תהליך ההגירה, אלא צומת מכונן המעגן את ההגירה והופך אותה מזמנית לקבועה. הממצאים חושפים כיצד ההורים מנווטים "בחירה משולשת" מורכבת בין חזרה ליישוב המוצא, חינוך ערבי-בדואי וחינוךיהודי - בהצטלבות של שאיפות לניעות חברתית, המעוגנות בהביטוס של מעמד הביניים - ובין הרצון בשימור הזהות הלאומית והתרבותית הפלסטינית. הניתוח מדגיש את חוויית הסובייקטיביות הטרנס-לוקלית של ההורים ואת תפקידן המרכזי של האימהות בעבודת הזהות והשימור התרבותי. המאמר תורם להבנת הקשר בין הגירה לחינוך בהקשר ניאו-ליברלי ומציע ניתוח מעמיק של חוויות מעמד הביניים הפלסטיני בישראל.