3. מיילדות וגינקולוגיה – מיילדות, גינקולוגיה וכלי הרס

1. מספרי ניקוב (פרפורטור) של סמيلي (Smellie): סביב 1750;
מכשיר ניקוב של סימפסון (Simpson), סביב 1850.
2. הצפלוטריב (Cephalotribe): מכשיר ששימש למעיכת גולגולת העובר
במטרה להציל את האם (ראו ויטרינה L
באולם התצוגה).
עד שנת 1829, היה נהוג להשתמש בוו גדול, המכונה "קרושה" (crotchet),
מיד לאחר השימוש במכשיר הניקוב, כדי לחלץ את העובר המרוסק.
באותה שנה, בודלוק (Baudeloque) הצביע על הסכנות הכרוכות בשימוש
בכלים בעלי קצוות חדים ודוקרניים בגינקולוגיה, וציין כי מחצית
מהנשים שעברו את ההליך מתו. הוא הציע פתרון לבעיה:
מכשיר "צפלוטריב" באורך של כ-60 ס"מ (שתי רגליים), בעל שתי להבים
עצומים המסוגלים למעוך את גולגולת העובר באמצעות סיבוב ידית
(הליך המכונה "צפלוטריפסי").
הקרניוקלאסט (cranioclast) – המוכר גם כמלקחיים לקרניוטומיה
(craniotomy forceps) – פותח על ידי סר ג'. י. סימפסון (Sir J.Y. Simpson)
כחלופה לצפלוטריב. מדובר למעשה בכלי רב-עוצמה למעיכה
וחילוץ, הכולל להב גדול ומחורר ולהב קטן יותר ואטום.
(ראו גם ויטרינה "L" באולם התצוגה). קרניוקלאסט של בראון (Braun): סביב 1890.
3. שני מכשירי מדידה (קליפרים) למדידת האגן.
4. וו גדול (קרושה) ששימש לביצוע הפלה
ולחילוץ העובר.