ד"ר מרינה קמפוס רושה

החיים שלי לפני אב"ג:
נולדתי במריאנה, עיירה היסטורית במדינת מינאס ז׳ראיס שבברזיל. התחלתי את דרכי האקדמית בלימודי רוקחות וביוכימיה, ובהמשך השלמתי תואר שני ודוקטורט בגנטיקה אבולוציונית ובביולוגיה מולקולרית באוניברסיטה הפדרלית של סאו קרלוס (UFSCar). נשארתי שם לפוסט-דוקטורט הראשון שלי, ולאחר מכן עברתי לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, ברחובות, לפוסט־דוקטורט השני. לאורך הדרך התעוררה בי סקרנות רבה כלפי פטריות, ובייחוד כלפי האופן שבו הן מסתגלות לסביבות שונות מאוד זו מזו ולעיתים גורמות למחלות.

למה דווקא אב"ג?
הרגשתי שאוניברסיטת בן־גוריון היא מקום מצוין להקים בו מעבדה משלי. נמשכתי במיוחד למחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה, וגנטיקה ע״ש שרגא סגל, משום שהיא משלבת מיקרוביולוגיה, שני תחומים מרכזיים בשאלות שאני רוצה לחקור. כדי להבין זיהום פטרייתי, צריך להבין גם את הפטרייה וגם את האדם שהיא מדביקה. לא פחות חשוב מכך, האנשים שפגשתי היו מסבירי פנים ותומכים. הקמת מעבדה היא צעד מרגש (וגם קצת מפחיד!), ומצא חן בעיניי לעשות זאת במקום שמעריך שיתוף פעולה, סקרנות ורעיונות חדשים.

מה אני חוקרת?
אני חוקרת כיצד פטריות מסתגלות, שורדות ולעיתים גורמות לזיהומים חמורים. חלק מהפטריות שאני עובדת איתן יכולות לחיות בסביבה הטבעית, להדביק צמחים או לגרום למחלות בבני אדם, ולכן מרתק כל כך לחקור אותן. במחקריי הקודמים בחנתי כיצד דופן התא של הפטרייה מסייעת לה להתמודד עם לחץ, וכיצד נגיפים שחיים בתוך פטריות יכולים לשנות את התנהגותן ואף את יכולתן לגרום למחלות. במעבדה החדשה שלי אני רוצה להבין כיצד פטריות מקיימות יחסי גומלין עם מערכת החיסון שלנו, כיצד התנהגותן משתנה באיברים שונים, ומדוע טיפולים נגד פטרת נכשלים לפעמים. מעניינת אותי גם התמונה הרחבה יותר: כיצד חשיפות קודמות שלנו, מנגנוני ההגנה של מערכת החיסון והסביבה שבה מתפתח הזיהום יכולים להשפיע על מה שיקרה בהמשך. יש עוד כל כך הרבה לגלות, וזה מה שהופך את העבודה שלי למרגשת.

תובנה שלי מתחום המחקר שלי:
אחד הדברים שהפטריות לימדו אותי הוא שההקשר חשוב. אותו יצור יכול להתנהג בצורה שונה מאוד, בהתאם למקום שבו הוא נמצא ולמה שהוא פוגש. זו תזכורת מועילה, במדע ובחיים, לשמור על סקרנות לפני שממהרים להסיק מסקנות.

משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
מחוץ למעבדה אני אוהבת לבשל, לגלות יינות חדשים ולארח אנשים סביב השולחן. אני הכי מאושרת כשיש אוכל טוב, שיחה ארוכה ואף אחד לא ממהר ללכת.

מקור השראה:
ההורים שלי. הם לימדו אותי, בעיקר דרך דוגמה אישית, את חשיבותם של עבודה קשה, התמדה ואכפתיות כלפי אחרים. השיעורים האלה ליוו אותי בכל מעבר, בכל ניסוי שלא הצליח ובכל התחלה חדשה.

כשאהיה גדולה...
אני לא חושבת שכילדה הייתי מנחשת שאהיה ״חוקרת פטריות״. אולי כבר גדלתי, אבל אני עדיין מתרגשת כשאני מגלה משהו חדש. היום הייתי אומרת שאני רוצה להמשיך לשאול שאלות ולהקים מעבדה שבה גם אחרים ירגישו את אותה התלהבות לשאול שאלות משלהם.

אם לא הייתי חוקרת, הייתי עוסקת ב...
אולי במשהו שקשור לאוכל. אני אוהבת את השילוב של יצירתיות, סקרנות והיכולת להפגיש אנשים. אני מניחה שגם אז הייתי מקדישה הרבה זמן לניסויים, רק עם תוצאות טעימות יותר.

בקיצור נמרץ:

• קיץ או חורף? קיץ, רצוי ליד הים.
• סטייק או טופו? סטייק. תמיד.
• תכנון מדוקדק או ספונטניות? תכנון מדוקדק. אני עובדת בצורה שיטתית מאוד, אבל אוהבת גם הפתעות נעימות.
• מיטיבי לכת או בטן-גב? בטן-גב בחוף הים, בלי לוח זמנים.
• רכב או רכבת? רכבת כשאני רוצה להתרווח; רכב כשאני רוצה את החופש לטייל ולגלות מקומות.
• שוק או קניון? שוק. אני אוהבת לגלות חומרי גלם.
• ים או בריכה? ים.
• כלב או חתול? כלב!
• קולנוע או סטרימינג? סטרימינג, מכורבלת על הספה.
• שלושה דברים שהייתי לוקח/ת לאי בודד? קרם הגנה, הרבה מי שתייה ומזון מיובש בהקפאה. אני אוהבת הרפתקאות, אבל מאמינה שצריך להגיע מוכנים היטב!

אתר המחקרים שלי