ד"ר קרולינה טננבאום-ברוכי
המחלקה לסיעוד, הפקולטה למדעי הבריאות
החיים שלי לפני אב"ג:
נולדתי בצ'ילה עליתי ארצה בגיל 19 בעקבות תנועת הנוער בית"ר. את התואר הראשון באחיות (Nursing) עשיתי באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת התואר השני והדוקטורט ברפואת חירום (Emergency Medicine) באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את הפוסט-דוקטורט בבריאות הציבור (Public Health) עשיתי במהלך המלחמה באוניברסיטה בן-גוריון. לפני שהצטרפתי לאב"ג עמדתי בראש התוכנית לתואר ראשון בסיעוד במכללה האקדמית תל אביב-יפו.
למה דווקא אב"ג?
מבחינתי זו חזרה הביתה. כאן עשיתי את התואר השני ואת הדוקטורט במחלקה לרפואת חירום, וכאן קיבלתי מקום לחלום ולפעול בגדול. כאן התחילו הפרויקטים שהפכו את המחקר שלי לכלים ישימים בשטח: אפליקציה נגישה, הדרכות נגישות לצוותים ומסכה שקופה בתקופת הקורונה, שאפשרה לאנשים חירשים וכבדי שמיעה לקרוא שפתיים ולראות הבעות פנים. הפעם אני מגיעה למחלקה לאחיות, וזה מחבר בין שני עולמות: האוניברסיטה שבה צמחתי כחוקרת והמקצוע שבו התחלתי את דרכי. אני נרגשת להרחיב את המחקר שלי גם מעבר למצבי חירום, למשל לטלרפואה (telehealth) ולקידום בריאות (health promotion), לבנות שיתופי פעולה עם חוקרות וחוקרים במחלקה וכמובן לתת לסטודנטיות ולסטודנטים כלים, כפי שאני קיבלתי כאן.
מה אני חוקרת?
אני בת בכורה לשני הורים חירשים אוראליים, שמתקשרים בדיבור ובקריאת שפתיים, ולכן התחום שבו אני חוקרת הוא לא רק מקצוע, הוא חלק מהחיים שלי. למדתי מהם, ואחר כך גם מממצאי המחקרים שלי, שאין פתרון נגישות אחד שמתאים לכולם. המחקר שלי עוסק בנגישות של מערכת הבריאות (healthcare accessibility) לאנשים עם מוגבלויות בשגרה ובמצבי חירום (emergency preparedness), במיוחד לאנשים חירשים וכבדי שמיעה. אני בודקת איפה התקשורת בין המערכת למטופלים האלה נשברת, למשל בחדר המיון, ומחפשת פתרונות מעשיים. לצד המחקר אני מייעצת לארגונים בנושאי נגישות מערכת הבריאות והיערכות לחירום.
תובנה שלי מתחום המחקר שלי:
נגישות היא תנאי לטיפול טוב. כשהמטופל והצוות לא מבינים זה את זה, אין טיפול איכותי ובטוח. למדתי גם שמחקר שנשאר בספרייה לא משנה את חייו של אף אחד, ולכן חשוב לי שכל מחקר שלי יוביל לפתרון מוחשי, מבוסס ראיות, שייטיב עם חייהם של אנשים "שקופים". לבסוף, למדתי שאי אפשר לעשות את זה לבד. לאורך הדרך פגשתי אנשים טובים, חוקרות וחוקרים, אנשי עמותות, אנשי הייטק ותורמים, שבזכותם רעיונות הפכו למציאות.
משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
אני מדריכת הנקה בהתנדבות כבר יותר מ-15 שנה ומתנדבת במד"א ביישוב שבו אני גרה. בזמני הפנוי אני אוהבת לרוץ ולטייל.
מקור השראה:
ההורים שלי. שניהם חירשים, שניהם אופטימיים מאוד, והם לימדו אותי שאני יכולה לעשות הכול ושהשמיים הם הגבול.
כשאהיה גדולה...
כילדה רציתי להיות מיילדת, להיות שם כשחיים חדשים באים לעולם. היום אני עדיין רוצה לראות וליצור דברים חדשים, רק מסוג אחר. אני חולמת שהמעבדה והמחקרים שלי ייצרו תהליכים שישפרו את הנגישות של מערכות שונות, במיוחד של מערכת הבריאות.
אם לא הייתי חוקרת, הייתי עוסקת ב...
הייתי סופרת ומדריכת יוגה.
בקיצור נמרץ:
- קיץ או חורף? קיץ
- סטייק או טופו? דגים
- תכנון מדוקדק או ספונטניות? ספונטניות
- מיטיבי לכת או בטן-גב? מיטיבי לכת
- רכב או רכבת? לצערי, רכב
- שוק או קניון? שוק
- ים או בריכה? ים
- כלב או חתול? כלב
- קולנוע או סטרימינג? סטרימינג
- שלושה דברים שהייתי לוקח/ת לאי בודד? את בעלי, מחברת עם עט ונעלי ריצה
