ד"ר בלה קלבנוב

החיים שלי לפני אב"ג:
גדלתי בקרית גת, למדתי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון ואח"כ תואר שני ושלישי באוניברסיטת תל אביב, וחזרתי ממש רגע לפני תחילת השנה מפוסט-דוקטורט באוניברסיטת מקגיל שבקנדה. אחרי התואר הראשון וגם במהלך הלימודים לתואר השני והשלישי עבדתי בעמותת יוניטף עם ילדי ומשפחות פליטים ומהגרים ללא מעמד אזרחי. התחלתי כעובדת סוציאלית, לאט לאט ובמהלך הדרך הפכתי לראשת המערך הסוציאלי ואח"כ הקמתי בעמותה את תחום המחקר וריכזתי אותו עד שטסתי לפוסט-דוקטורט.

למה דווקא אב"ג?
כי אחרי קנדה, החורף של באר-שבע מרגיש כמו ספא 😊
וברצינות, המחלקה לעבודה סוציאלית באב"ג היא בית לעבודה סוציאלית ביקורתית. כאן שואלים לא רק מה קרה לאנשים, אלא גם אילו השפעות יש לסביבה על כך. כאן זכיתי גם לכייל את המצפן הערכי והמקצועי שלי, וזה מה שאני מקווה לעזור בו גם לסטודנטיות והסטודנטים שלי. זה בדיוק המקום שלי.

מה אני חוקרת?
אני חוקרת פגיעות (בעיקר מיניות) בילדים בתוך המשפחה. אני לא מתמקדת רק בפוגע ובנפגע/ת, אלא בכל מי שהיה מסביב ובאופנים השונים שבהן דינמיקות משפחתיות מעצבות את הפגיעה ואת האופן שבו היא נתפסת הן על ידי הילדים והן על ידי הסביבה. תחום מרכזי נוסף שלי הוא מעורבות בין-דורית במערכות הגנת הילד. מה קורה כשילדים שגדלו בהשמה חוץ-ביתית הופכים להורים ופוגשים שוב את אותה מערכת, הפעם מהצד השני של השולחן. אני עובדת עם מכון חרוב, עם משרד הרווחה, עם השירות לחקירות ילדים, עם אוניברסיטת מקגיל ואוניברסיטת שרברוק שבקנדה, במטרה ליצור מחקר חדשני ויישומי שמחובר לשטח ועשוי לתרום באמת לילדים ולמשפחות שיש בהן פגיעה והתעללות.

תובנה שלי מתחום המחקר שלי:
פגיעה בילדים כמעט אף פעם לא קורית בחדרי חדרים, רחוק מעיניהם ואוזניהם של אחרים, כפי שנהוג לחשוב. להיפך, ברוב הפעמים יש אחרים שרואים, שומעים, או לכל הפחות חושדים שיש ילד שנפגע. הידיעה הזאת מתקיימת בשתיקה פרגמנטלית בין בני משפחה, אנשי חינוך, טיפול, רווחה, ובריאות ובכלל המעגלים המקיפים את הילד, מבלי שהאנשים האלו מצליחים אפילו לדבר ביניהם ולשתף בחששות שלהם לגבי הילד.

משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
אני אמא של סאני בת ה-5 ושל תם בן ה-3, ולהיות אמא שלהם זה התענוג הגדול בחיי, הגאווה שלי והתפקיד התובעני והקשה ביותר שלי.

אם לא הייתי חוקרת, הייתי עוסקת ב...
חוזרת לשטח. אם כי האמת היא שאף פעם לא באמת יצאתי ממנו 😊

בקיצור נמרץ:

• קיץ או חורף? אחרי מונטריאול? קיץ. בלי היסוס.
• סטייק או טופו? תלוי מי מבשל.
• תכנון מדוקדק או ספונטניות? תכנון מדוקדק עם המון רגעים ספונטניים.
• מיטיבי לכת או בטן-גב? בטן-גב
• רכב או רכבת? רכבת. אפשר לקרוא בה.
• שוק או קניון? שוק. יש בו יותר סיפורים.
• ים או בריכה? ים.