קבוצות מחקר
מוקד מחקר בהובלת אונ' חיפה בנושא ניטור ארוך טווח של טבע עירוני- LTER
אזורים עירוניים, הביומה המתרחבת ביותר, שבה משובצות מערכות אקולוגיות טבעיות וחצי-טבעיות, מושפעים מאוד מפעילויות אנתרופוגניות. מערכות אקולוגיות אלו מספקות שירותי מערכת אקולוגית חיוניים, והן קריטיות לשימור המגוון הביולוגי, ולכן דורשות ניטור אקולוגי וחברתי ארוך טווח, במיוחד באזורים המתפתחים במהירות כמו ישראל. כדי לבצע מאמץ כזה, הצוות הרב-תחומי שלנו מציע להקים תוכנית מחקר אקולוגי ארוך טווח עירוני (LTER) בחיפה (הים התיכון) ובבאר שבע (האזור החם-צחיחה) כדי להבין את יחסי הגומלין המורכבים בין תהליכים אקולוגיים לפעילויות אנושיות ואת רווחתם בערים. המטרות העיקריות כוללות הגדרת מצב הבסיס של מערכות אקולוגיות עירוניות על ידי לימוד המגוון הביולוגי שלהן, האקלים, שירותי המערכת האקולוגית וההיבטים החברתיים שלהן; ולבחון את הקשרים בין רכיבים חברתיים-אקולוגיים אלה כדי להבין את יחסי הגומלין ביניהם. בנוסף, אנו מציעים לחקור דפוסים ומגמות לאורך זמן על ידי ניתוח שינויים מרחביים וזמניים באלמנטים אלה ויחסי אדם-טבע, מה שיוביל לפיתוח המלצות מדיניות מעשיות שידריכו את מאמצי התכנון והשימור העירוניים. התוכנית כוללת חמש חבילות עבודה (WPs) מקושרות זו לזו אשר ינטרו את החי העירוני, האקלים, הצמחייה, פטריות סימביונטיות של עצים ושירותי מערכת אקולוגית כמו האבקה, ויסות שיטפונות, איכות אוויר וקליטת פחמן על ידי עצים. דגש משמעותי נוסף הוא על היבטים חברתיים, ובמיוחד שירותים תרבותיים ורווחת התושבים, תוך הערכת האופן שבו התושבים תופסים ומנצלים מרחבים ירוקים עירוניים ואת המערכות האקולוגיות הנלוות אליהם. מעורבות הציבור באמצעות יוזמות מדע אזרחי תשפר את איסוף הנתונים, תגביר את המודעות הציבורית ותערב את התושבים בנושאים סביבתיים, ותטפח רשת ניטור בת קיימא לטווח ארוך. חבילת העבודה המדיניות שואפת להמיר ממצאים מדעיים, שיושגו באמצעות ניתוחים מתוחכמים ומידול ניבוי, להמלצות מעשיות לפיתוח עירוני בר-קיימא. זה יכלול דיונים עגולים עם בעלי עניין ומעורבות מתמשכת על מנת להבטיח שההמלצות רלוונטיות לאתגרים בעולם האמיתי. גישה שיתופית ורב-תחומית זו שואפת לקדם חוסן, לשפר את שירותי המערכת האקולוגית ולשפר את איכות החיים של תושבים עירוניים, ולשמש מודל לאזורים אחרים המתמודדים עם אתגרים דומים. יוזמה זו מתיישבת עם מגמות עולמיות כלפי קיימות וחוסן עירוני, שבהן גם הממדים האנושיים וגם תפקוד המערכת האקולוגית מוטמעים בתהליכי התכנון.
סובסידיות בחקלאות- קבוצת מחקר
בשיתוף פעולה בין עמית מחקר של המכון- צביקה כהן - סמנכ"ל בכיר למימון והשקעות במשרד החקלאות וד"ר שרון רביץ וינגראד, פוסט-דוק במכון, וד"ר טל-אולוס, לשעבר פוסט דוק' במכון, התגבשה קבוצת מחקר בכדי להציע מתווה כולל לתמיכות ישירות לחקלאים, המבוסס על תשלום הוגן לפי שטח מעובד, דיפרנציאליות לפי סוג גידול וטכנולוגיה, רכיב סביבתי מדורג ותמיכות בהשקעות הון ובמחקר ופיתוח. המתווה נועד להחליף בהדרגה את ההישענות על הגנה מכסית, לצמצם עיוותי ייצור ולהגביר את הוודאות הכלכלית של החקלאים, תוך התאמה למאפיינים הייחודיים הייחודי של החקלאות בישראל ובהם: • מבנה הייצור המקומי: ריבוי גידולי פירות וירקות טריים עתירי תשומות, המבדלים את המשק הישראלי מהחקלאות האקסטנסיבית שמאפיינת את האיחוד האירופי. • מאפייני "כלכלת אי": הבידוד הגאופוליטי של ישראל והיעדר עורף יבשתי לאספקה חקלאית הופכים את המשק הישראלי לתלוי לחלוטין בנתיבי סחר ימיים - הן ליבוא מוצרים מוגמרים והן ליבוא תשומות ייצור קריטיות (כגון מספוא ודשנים). מצב זה מחייב לבחון כל מתווה מדיניות בראי של ביטחון מזון תוך הבטחת רמת מינימום הכרחית של עצמאות ייצור מקומית. ביטחון מזון. שילוב הקריטריונים הסביבתיים מוצע כהליך הדרגתי, כתוספת לתמיכה הבסיסית, מתוך הכרה בתועלות הציבוריות של החקלאות. המתווה המוצע מתיישב עם עקרונות המדיניות הנהוגים בארצות הברית ובאיחוד האירופי, אך מותאם לאתגרים הכלכליים, האקלימיים, הגאוגרפים והביטחוניים של ישראל. לצד שינוי מבנה התמיכות, מודגש כי אין בכך מענה מלא ליוקר המחיה ללא צעדים משלימים לטיפול בריכוזיות ובפערי התיווך במקטעי השיווק. לבסוף נקבע כי עיגון משפטי ותקציבי רב־שנתי של המתווה, יחד עם תקופת מעבר מוסדרת ומנגנון מעקב קבוע, הם תנאי הכרחי ליציבות המדיניות, לביטחון המזון הלאומי וליכולתה של החקלאות הישראלית להתקיים לעמוד בהצלחה באתגרים הלאומיים לאורך זמן.
חבל תקומה- תכנית שימור ושיקום
מרחב הנגב המערבי הוא שטח ייחודי בישראל בעל חשיבות גבוהה הן עבור תושביו והן לכלל תושבי מדינת ישראל, בשל משאבי הטבע והסביבה הייחודיים שבו. חבל ארץ זה מהווה קו עימות במשך שנים רבות וחווה טלטלה עזה בעקבות מלחמת חרבות ברזל שגרמה לשלל פגיעות במרקם החברתי-כלכלי שלו וערכי הטבע שבו. בעקבות זאת יש צורך בשיקום מרחב זה לטובת הטבע והאדם. בנוסף יש הזדמנות לבנייה מחדש טובה יותר (Build Back Better) עם ידע וכלים לתכנון ושיקום מנקודת מבט הוליסטית, רב-גורמית ומקצוענית. בימים אלו התגבשה באוניברסיטת בן גוריון קבוצת עבודה אשר, בשילוב עם המשרד להגנת הסביבה, סוכנות החלל הישראלית, ותקציב ייעודי ממשרד המדע והטכנולוגיה, מקדמת בניית תוכניות שימור ושיקום סיסטמטיות למערב הנגב. תוכניות אלו מתבססות על שלל מקורות מידע (נתוני עתק -Big Data) מסוגים שונים הכוללים: מידע אקולוגי מקיף, נתוני חישה מרחוק, ומידע על תנועת מבקרים במרחב. מקורות המידע הללו מנותחים באמצעות כלי ניתוח מהמתקדמים בעולם הכוללים גם שלל כלי למידת מכונה ובינה מלאכותית.
