הארכיונים שלנו

הארכיון העשיר בחומרים מאפשר הצצה נדירה אל עולמות הפנטסיה והאגדות ביצירותיו של ניסים אלוני.​​ הארכיון מכיל כתבי יד של מחזות המקור במהדורות והדפסות שונות (ובהם תיקונים בכתב ידו של ניסים אלוני), כתבי יד של מחזות שאלוני תרגם, ערך או ביים, הצגות בידור שהוא כתב או ביים, סיפורים קצרים פרי עטו שחלקם לא ראו אור מעולם, שירים ורשימות. בנוסף לכך, בארכיון נמצאים כל היומנים האישיים שלו והמכתבים שקיבל במהלך חייו, וכן מצוי בו חומר אורקולי רב (מחזות שצולמו, סרטים שנעשו על פי יצירותיו ותוכניות שהוקדשו ליוצר). הארכיון כולל גם חומרי מחקר וביקורת שעסקו ביצירתו של אלוני. מסמכים אלה ממוינים לפי מדורים שונים: מחקר וביקורת, ידיעות מהתקשורת, ראיונות, הפקות, עיבודים ותרגומים.

לפרטים נוספים על אודות ארכיון נסים אלוני

הארכיון כולל בתוכו, בנוסף לכתבי היד, אלפי פריטים הממוינים על פי יצירותיו של אפלפלד ועל פי נושאים כמחקר וביקורת, ידיעות מהתקשורת, הרצאות, ראיונות, הפקות, עיבודים ותרגומים וכן חומר אורקולי. הארכיון פתוח בפני קהל הסטודנטים והחוקרים. את ספרי הסופר ותרגומיהם בשלל שפות ניתן לראות בארונות התצוגה במתחם הארכיונים.

לפרטים נוספים על אודות ארכיון אהרן אפלפלד

הארכיון מכיל עשרות אלפי פריטים ביותר מ-40 שפות, כאשר עיקר האוסף כולל את יצירותיו ומאמריו של עמוס עוז, וכן ביקורות ותגובות שהתפרסמו בארץ ובעולם בעקבות יצירות ומאמרים פרי עטו. קטעי העיתונות כוללים מחקר וביקורת, פעילות פוליטית, ידיעות מהתקשורת, ביבליוגרפיות, רקע כללי ועוד. בארכיון מצוי גם גם חומר אורקולי הכולל ראיונות, רבי-שיח, הרצאות, הפקות רדיו, תיאטרון וקולנוע ועוד, וכן תצוגה קבועה של ספרי עמוס עוז אשר הופיעו ביותר מ-40 שפות וביותר מ- 300 מהדורות.

לפרטים נוספים על אודות ארכיון עמוס עוז

הקשר הראשוני של מכון "הקשרים" עם רות אלמוג החל בעקבות הקשרים האישיים והמקצועיים של פרופסור יגאל שוורץ עם הסופרת. בעקבות הקשרים הללו הציע פרופסור שוורץ לרות אלמוג להעביר את הארכיון שלה למתחם הארכיונים הספרותיים ב"מכון הקשרים", ואלמוג הביעה את הסכמתה. בארכיון יש אוסף גדול של כתבי יד אשר חלקם הגדול לא פורסם, וכן שירים, מחזות, ספרים ותרגומים פרי עטה של רות אלמוג. בנוסף מצויים בו מכתבים ומאמרי מחקר על יצירתה. מטרת הארכיון היא להמשיך לאסוף כתבי יד, תמונות שציירה אלמוג ומסמכים נוספים, ולאסוף את חומרי המחקר וחומרים נוספים שנכתבו ונכתבים על אודותיה ועל אודות יצירתה.

ארכיון מאיה בז'רנו הועבר למכון "הקשרים" בשנת 2018 על-ידי הסופרת. הארכיון כולל כתבי-יד, ספרים שכתבה ותרגמה, מכתבים, קטעי עיתונות ומחקר וביקורת על יצירתה.

הקשר הראשוני עם משפחתה של יוכבד בת-מרים נוצר על ידי פרופסור רות קרטון-בלום, אשר כתבה ספר על יצירתה של בת-מרים. לאחר פטירתה של המשוררת, נמשך הקשר האישי של פרופסור קרטון-בלום עם המשפחה דרך בתה של בת-מרים, מריאסה. מריאסה הסכימה להעביר את המכתבים של אמה לפרופסור קרטון-בלום, ולפני כעשור, בתיווכו של פרופ' יגאל שוורץ, הועברה תכולת הארכיון כולו לידי מכון "הקשרים".
האוסף מכיל מכתבים שכתב ושקיבלה המשוררת וכן ספרים עם הקדשות שהוענקו לה. מטרת הארכיון היא לאסוף את כל הספרים שכתבה, וכן את כל המחקרים, היצירות והאזכורים על אודותיה ועל אודות יצירתה.

ארכיונו של גפן כולל כתבי-יד שונים, תצלומים, מכתבים, חומר אור-קולי, פרסים ועוד. על חוויית מסירת החומרים למכון "הקשרים" בשנת 2016 כתב גפן בפרק הראשון של ספרו "הילד הכותב" (2016).

עיזבונו של אברהם הפנר נמסר למכון "הקשרים" בשנת 2015 על-ידי אשתו ובתו, והוא כולל כתבי-יד, חומר אור-קולי, מדיה וספרים.​

הקשר הראשוני עם משפחתה של שולמית הראבן נוצר על ידי  יעל בלבן, שכותבת עבודת דוקטורט על יצירתה של הראבן באונירסיטת בן-גוריון. בעקבות קשר זה, נתרמו חומרי הארכיון למכון "הקשרים" על ידי בני משפחתה של הסופרת – אלוף, איתי וגַיל הראבן.
שולמית הראבן הייתה סופרת, משוררת, מתרגמת ומסאית. היא פרסמה 19 ספרים, בהם קבצי שירה, סיפורים קצרים, נובלות וספרי ילדים וכן מסות ומאמרים רבים שחלקם כונסו בספרים. יצירותיה זכו להערכה רבה ותורגמו לכעשרים שפות. הארכיון מייצג את המגוון הרב של עבודותיה וכולל מאמרים, ביקורות, מכתבים, תרגומים ועוד.

בארכיונה מצויים מכתבי​ם רבים, בעיקר בצרפתית ובאנגלית, מאמרים ומסות פרי עטה, קטעי עיתונות, ביקורות ומאמרים. עיזבונה נמסר למכון "הקשרים" על-ידי אחייניתה, בשיתוף חברתה של כהנוב, בשנת 2014.​

עיזבונה נמסר על-ידי בני משפחתה למכון "הקשרים" בשנת 2016. הוא כולל כתבי יד, ספרים שכתבה ותרגמה, מכתבים, מחקר וביקורת על יצירתה וקטעי עיתונות.

ארכיונו של מונדי כולל כתבי-יד בעברית ובצרפתית של רבים ממחזותיו, מכתבים, רשימות ומאמרים לעיתונות פרי עטו, כרזות מקוריות של המחזות, יומנים אישיים וכן מחקר וביקורת על יצירתו. עיזבונו נמסר על-ידי אשתו למכון "הקשרים" בשנת 2016.

דוד שיץ ופרופסור יגאל שוורץ, מנהל מכון "הקשרים", היו בקשר הדוק משך שנים רבות. בעקבות מחלתו של הסופר פנה פרופסור שוורץ  אל אשתו ובנותיו של שיץ בבקשה להעביר את חומרי הארכיון שלו למכון, ונענה בחיוב. בנותיו של הסופר לקחו על עצמן את מיון, סידור, ארגון וסריקת החומר. החומרים הגיעו אלינו ממוינים ומאורגנים בארגזים מסודרים. ארכיון דוד שיץ הוא דוגמה לארכיון של סופר שעבודתו נפסקה באמצע חייו.
הארכיון מכיל את ספרי דוד שיץ, את אוסף כתבי היד שלו וסרטים שהפיק וביים, וכן עבודות מחקר וביקורת שנעשו על יצירותיו, לצד אוסף של כתבות העוסקות ביצירתו שפורסמו בעיתונות.

בארכיון של מרדכי שלו בגנזך הישראלים הראשונים שבמכון הקשרים נמצאות טיוטות רבות לכל מאמר שפרסם, מכתבים שקיבל ושלח לדמויות מרכזיות בעולם הספרות העברית, ספרי שירה פרוזה ועיון מלאים בהערותיו בכתב ידו, מערכי שיעור שהעיר במשך שנותיו הרבות כמורה, טקסטים של שירה ופרוזה שלא פורסמו, ועשרות מחברות המלאות ברעיונות ומחשבות. ארכיונו נמסר למכון הקשרים על-ידי שני ילדיו בשנת 2015.