הוקרת מצוינות: הוענקו פרסי האוניברסיטה לחוקרים וחוקרות מצטיינים לשנת תשפ"ה

בהתייחסו לנזקים הכבדים שגרמה "מלחמת 12 הימים" לעבודתם המחקרית של כמה מחוקרי האוניברסיטה, אמר נשיא האוניברסיטה פרופ' דניאל חיימוביץ: "חלפו כשבועיים מאז שנהרסו כאן 9 מעבדות, ועבודות מחקר משמעותיות ירדו לטמיון. זה מלמד על חשיבותה של המצוינות המחקרית ועל כך שהכול שביר".

בהקשר זה, עדכן פרופ' חיימוביץ על הפגיעה הקשה במעבדתו של פרופ' אהוד אוחנה, חבר סגל המחלקה לביוכימיה ופרמקולוגיה קלינית, ועל ההתגייסות לשיקומה. "נזמין ציוד חדש ונעשה כמיטב יכולתנו כדי שהמעבדה שלו תחזור לתפקוד מלא", בישר הנשיא. עוד אמר כי למען הרחבת היקף המחקר והדגשת חשיבותו יוענקו בעתיד הקרוב פרסים בקטגוריית מצטייני הנשיא למעבדות שיש בהן לפחות שלושה דוקטורנטים.

במהלך האירוע הוענקו פרסים בארבע קטגוריות – פרס טורונטו לחוקרים צעירים, פרס סגן נשיא למחקר ופיתוח למחקרים פורצי דרך ומחקרים יישומיים פורצי דרך, ופרס סגן נשיא למו"פ לסגל מינהלי וטכני. 

פרס טורונטו לחוקרות ולחוקרים צעירים

הפרס מוענק לחוקרים צעירים וחוקרות צעירות, הנמצאים בשלבים המוקדמים של הקריירה האקדמית, על יצירתיות-אינטלקטואלית, יכולת-חשיבה והישגים ראויים לציון בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה, מדעי הרוח והחברה. קרן הפרס הוקמה על-ידי שוחרי האוניברסיטה בטורונטו, קנדה, לציון 50 שנה להקמת מדינת ישראל ולקידום המצוינות במחקר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. ואלה שמותיהם של הזוכים בפרס טורונטו והנימוקים לזכייתם:

ד"ר גדעון דישון

בית הספר לחינוך

מחקרו נמצא בנקודת המפגש שבין מחקר ביקורתי של טכנולוגיות חינוכיות, פילוסופיה של החינוך ומדעי הלמידה. מטרת מחקרו היא לבחון, באופן תיאורטי ואמפירי, כיצד התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות מעצבות תפיסות נורמטיביות של חינוך – ומעוצבות בהשפעתן.

ד"ר יואב גרין

המחלקה להנדסת מכונות

מחקרו מתמקד בשילוב הפיזיקה של הובלת יונים במערכות ננופלואידיות המשמשות להתפלת מים ולאיסוף ואגירת אנרגיה ממקורות סביבתיים שונים. גישת המחקר המקיפה והרב-תחומית של ד"ר גרין כוללת ניתוח תיאורטי, סימולציות נומריות וניסויים. גישה זו כבר סיפקה תובנות לא טריוויאליות שישמשו לשיפור מערכות אלו בעשורים הבאים.

ד"ר טרין פז-כגן

המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים ע"ש שוחרי צרפת

מחקריה עוסקים בזיהוי וכימות של דפוסים מרחביים וזמניים של קרקע וצמחים והאינטראקציות ביניהם, בתגובה למצבי לחץ המושפעים מגורמים ביולוגיים. למען קידום המחקר היא משתמשת בטכנולוגיית מחשוב ומידע, המוקדשת להערכת צמחים וקרקע לצרכים של ניהול חקלאי וסביבתי.

מחקרים שכאלה חיוניים באזורים יבשים, שבהם המשאבים מוגבלים, וקיימים ניגודים קיצוניים בין מערכות טבעיות לבין מערכות חקלאיות.

ד"ר תומר שושי

המחלקה למנהל עסקים

עבודתו המחקרית מציגה גישה פורצת דרך למדידת סיכונים ואירועי קיצון במערכות פיננסיות מורכבות. הגישה המחקרית פרי פיתוחו של ד"ר שושי מאפשרת לחשוף קשרים סמויים בין סיכונים, להבין כיצד אירוע קיצון בודד עשוי להשפיע על מערכת שלמה, ולספק כלים כמותיים מתקדמים לניהול סיכונים חכם ורגיש יותר בעולם הביטוח והפיננסים.

פרופ' יאיר הרטמן

המחלקה למתמטיקה

מתמטיקאי המשתמש בכלים הסתברותיים לחקר בעיות מתמטיות מורכבות. תרומתו פורצת הדרך להבנת תיאוריות מתמטיות וחקר המבנה האלגברי קידמו את הבנתנו בתחומים אלה.

פרסי סגן הנשיא ודיקן למחקר ופיתוח למחקרים פורצי-דרך 

בהמשך הערב הוענקו פרסי סגן הנשיא ודיקן למו"פ למחקרים פורצי דרך, במדע יישומי ומדע בסיסי, מדעי החברה, הרוח, והניהול, ומחקרים בעלי אימפקט חברתי. זוכי הפרסים:

ד"ר גלית קטריבס-לוי

המחלקה להנדסה ביו-רפואית, זכתה בפרס על מחקר יישומי פורץ דרך

מעבדתה עוסקת ומתמחה בפיתוח חומרים מתקדמים לשימושים ביו-רפואיים בטכנולוגיות של הדפסה תלת ממדית. מחקריה של ד"ר קטריבס-לוי מהווים דוגמה למחקר יישומי פורץ דרך, המשפיע באופן משמעותי על רווחתם של מטופלים רבים.

עם פרוץ מלחמת 7 באוקטובר ובמשך תקופה ארוכה, ד"ר קטריבס-לוי וצוות המעבדה שבראשותה התגייסו לעזרת בית החולים סורוקה וצה"ל. כחלק מפעילות זו הודפסו מגוון רחב של חלקים לרחפנים, מודלים אנטומים לניתוחים, ומכשור רפואי.

פרופ' יוסי ויצמן

המחלקה לכימיה, זכה בפרס על מחקר יישומי פורץ דרך

פיתח טכנולוגיה פורצת דרך, שמאפשרת להפעיל תגובות כימיות בעזרת אור במקום להשתמש בחימום תעשייתי. בטכנולוגיה פרי פיתוחו נעשה שימוש בננו-חלקיקי זהב זעירים, שממירים את האור לחום ממוקד כמו "מיקרוגלים ננומטריים". כך נסללה דרך חדשה, חסכונית באנרגיה וידידותית לסביבה לייצור חומרים מתקדמים. מדובר בצעד משמעותי לעבר כימיה חכמה, ירוקה ומדויקת יותר.

פרופ' מירב זהבי

המחלקה למדעי המחשב, זכתה בפרס על מחקר פורץ דרך

בעיות חישוביות רבות נחשבות לקשות, משום שלא ניתן לפתור כל מופע שלהן באופן יעיל. עם זאת, לעיתים ניתן לבודד פרמטרים מסוימים של הבעיה, כך שכאשר הם מקיימים תנאים מסוימים – ניתן לפתח אלגוריתמים יעילים לפתרונה.

המחקר של פרופ' זהבי, מומחית בינלאומית בתחום הסיבוכיות הפרמטרית, עוסק בזיהוי אותם פרמטרים ובתכנון אלגוריתמים יעילים בהתאם, עבור בעיות חישוביות במגוון תחומים, בהם תורת הגרפים, גאומטריה, ביו-אינפורמטיקה ועוד.

פרופ' אורטל סלובודין

בית הספר לחינוך, זכתה בפרס על מחקר בינתחומי במדעי הרוח והחברה, ובמדעי הניהול

מחקרה בוחן כיצד עמדות, תפיסות, ערכים וציפיות חברתיות- ותרבותיות מעצבים את חייהם של ילדים, מתבגרים ומבוגרים. חלק נכבד מעבודתה מתמקד בקבוצות מיעוט תרבותיות ושפתיות בישראל ומחוצה לה, כולל מהגרים ופליטים. ייחודו של המחקר הוא החיבור התיאורטי והמתודולוגי בין תחומי ידע שונים כולל נוירולוגיה, פסיכיאטריה, סיעוד, סוציולוגיה, מודלים של AI ולמידת מכונה, ניהול וספרות.

פרופ' סארה אבו-כף

התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים, זכתה בפרס על מחקר בעל אימפקט חברתי

מחקריה של פרופ' סארה אבו-כף, מהתוכנית לניהול ויישוב סכסוכים, מצטיינים בשילוב ייחודי בין עומק אקדמי ואימפקט חברתי רחב. היא עוסקת בבריאות נפשית ונגישות לשירותים נפשיים בקרב קבוצות מיעוט בישראל, תוך התמקדות בחברה הערבית והחברה הערבית הבדואית. בעזרת גישה בין-תרבותית ויישומית, מחקריה חושפים חסמים, ממפים מקורות חוסן ומפתחים מענים מותאמים תרבותית.

פרסי סגן הנשיא למו"פ לסגל מנהלי וטכני

במהלך הטקס הוענקו פרסים לחברות וחברי הסגל המינהלי והטכני על תמיכה במחקר.

השנה נפל הכבוד בחלקן של רוני בלושטיין-לבנון, מהמחלקה למדעי הסביבה, גאו-אינפורמטיקה ותכנון ערים, ושל זוהר ספן מהפקולטה למדעי ההנדסה.