בריאות הנפש של נשים ישראליות ואוקראיניות בזמן מלחמה
מחקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב מצא קווי דמיון בין נשים ישראליות ואוקראיניות בזמן מלחמה, בכלל זה פחד, דיכאון, בדידות, מחשבות אובדניות, שימוש בחומרים ורווחה פסיכו-רגשית. זאת לצד הבדלים שניתן לייחס לתרבות, להסתגלות למשך המלחמה ולעוצמת הסכסוך.

האם שייכות למדינה קובעת באופן משמעותי את בריאותן הנפשית של נשים בזמן מלחמה? זו השאלה שעמדה בבסיס מחקר בראשותם של פרופ' ריצ'רד ישראלוביץ וד"ר אלכסנדר רזניק מהמרכז האזורי לחקר שימוש לרעה באלכוהול וסמים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מדגם מקוון של 1,071 נשים - 601 מאוקראינה ו-470 מישראל, נערך בין ספטמבר לדצמבר 2022 באוקראינה ובין נובמבר 2023 למרץ 2024 בישראל. המדגם כלל אמירות שניתן לדרג, כמו: "הלב שלי פועם מהר יותר כשאני חושבת על המלחמה", "יש לי הפרעת שינה כי אני דואגת שהמלחמה תגיע אליי", "אני מפחדת שמלחמה עולה בחיי אדם" או "אני חוששת שהמלחמה תימשך זמן רב". כמו כן, נערך שאלון בריאות למדידת חומרת הדיכאון ששימש כאינדיקטור למחשבות אובדניות.
הסקר התמקד בתחושות פחד ממלחמה, דיכאון, בדידות, מחשבות אובדניות ושימוש לרעה בחומרים והעלה את הממצאים הבאים:
- תחושות פחד ודיכאון קיימות בקרב נשים ישראליות יותר מאשר בקרב נשים אוקראיניות: נשים ישראליות דיווחו על רמות גבוהות יותר משמעותית של פחד ממלחמה ודיכאון. הן גם היו בעלות רמות גבוהות יותר של פחד פסיכו-פיזיולוגי וקיומי. החוקרים מציעים כי ייתכן שזה נובע מהנתונים שנאספו במהלך "תקופה קיומית עבור ישראל", שכללה התקפות ממדינות רבות, גינוי בינלאומי נרחב ודיסוננס פוליטי פנימי.
- נשים אוקראיניות דיווחו על יותר בדידות, שימוש בחומרים והידרדרות פסיכו-רגשית. היה להן שיעור גבוה (42.8% לעומת 31.3%) משמעותית של שימוש מוגבר בחומרים, במיוחד באלכוהול, תרופות הרגעה ושתייה מופרזת. החוקרים ציינו כי זה יכול להיות אינדיקציה להסתגלות למלחמה ממושכת שנמשכת שלוש שנים.
- אין הבדל בנתון על מחשבות אובדניות: המחקר לא מצא הבדל מובהק סטטיסטית ברמת המחשבות האובדניות בין המשיבות האוקראיניות לישראליות. (17.3% לעומת %19.2)
- צריכת אלכוהול ובדידות: המחקר מצא קשר משמעותי בין צריכה מוגברת של אלכוהול לתחושת בדידות ללא קשר לארץ המקור. קרי, הנשאלות שהגבירו את צריכת האלכוהול שלהן דיווחו על תחושת בדידות קשה יותר מאשר אלו שלאו.
"המלחמה משפיעה רבות על נשים בשתי המדינות", מסביר פרופ' ישראלוביץ. "קיימים הבדלים שניתן לייחס לתרבות ולהסתגלות למשך הסכסוך, אך מחקר זה הוא צעד ראשון מכריע במתן מידע לשירותי מדיניות והתערבות לתמיכה בנשים כשהן מנווטות באחריות אישית ומשפחתית מוגברת בזמן מלחמה".
המחקר נתמך על ידי משפחת מאוור אשר תמכו במרכז המחקר ומאפשרים לו להמשיך את מאמציו המחקריים על מנת לשפר את רווחת חייהם של אנשים ולצמצם התמכרויות.
קבוצת המחקר כללה עמיתים מאוניברסיטאות מרכזיות באוקראינה מערים שונות, כגון קייב, חרקיב וצ'רניהיב . בנוסף לריצ'רד ואלכסנדר, הקבוצה כללה חוקר נוסף ממרכז RADAR – שי-לי רומם פורת. אשר פרופ' ישראלוביץ גאה להודיע כי שי-לי, סטודנט לתואר שני במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, קיבל את המלגה היוקרתית של ריוצ'י ססקאווה למנהיגים צעירים (SYLFF) מקרן טוקיו/ססקאווה שביפן.
משמאל: ד"ר אלכסנדר רזניק. קרדיט צילום: פלוני
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Cambridge Prisms.