Orly Sarid

שירותי רפואה מונעת לפעוטות בישראל ניתנים לכלל האוכלוסייה וכוללים בין השאר מתן חיסונים. אחד האתגרים הניצבים אפוא לפני שירותים אלה הוא להציע מענה המותאם לצורכי קבוצות אתנו-תרבותיות שונות. ואולם עד כה לא נחקרה בהרחבה השפעתו של הגורם האתנו-תרבותי על מתן חיסונים לפעוטות בקרב אימהות בישראל. במחקר הנוכחי ביקשנו לבחון את אמונותיהן בנוגע לבריאות ואת התנהלותן בהקשר זה של אימהות מארבע קבוצות אתנו-תרבותיות: ילידות הארץ יהודיות, ילידות הארץ בדואיות, עולות מברית המועצות לשעבר ועולות מאתיופיה. בדקנו את השפעתן של אמונות בנוגע לבריאות על התנהגות מתן חיסונים, ואמדנו את הקשר בין התנהגות מוקדמת של מתן חיסונים להתנהגות מאוחרת של מתן חיסונים. נמצא שלאימהות מרקע אתנו-תרבותי שונה אמונות והתנהגויות בריאות שונות כלפי מתן חיסונים לתינוקן. יותר אימהות בדואיות בהשוואה לאימהות מקבוצות אחרות מקפידות על מתן חיסונים מסודר לילדיהן. אימהות עולות מחסנות פחות את תינוקן. עוד נמצא שהתנהגות האימהות מתעצבת בחדשים הראשונים של חיי התינוק, והיא המנבא המרכזי בהתנהגותן כלפי מתן חיסונים בגילאי חצי שנה, שנה ולאחר גיל שנה. (מתוך המאמר)