Noam Tirosh

טבח שבעה באוקטובר שינה עמוקות את החברה הישראלית והותיר חותם בשדההפוליטי והתרבותי במדינת ישראל. משלל יוזמות ההנצחה העוסקות באירועישבעה באוקטובר ובמלחמה שפרצה לאחר מכן, מדבקות המנציחות את חללי הטבחוהמלחמה זוכות לבולטות ציבורית ניכרת. מדבקות אלו, אשר עומדות בלב המחקר,מהוות מופע הנצחה ייחודי, המחבר בין תרבות השכול בחברה הישראלית לתהליכיעיצוב זיכרון קולקטיבי. המדבקות, כמדיום זיכרון מובחן, מאפשרות לנו הצצהלתהליכי זיכרון בני־זמננו, וחושפות את המתח בין המרחב הווירטואלי והממשי, וביןהקולקטיב והאינדיבידואל. המדבקות חושפות גם את הקשר בין העידן הדיגיטליוסוכני זיכרון אנושיים, המבקשים דווקא לעצב מחדש את המרחב הציבורי הפיזי.באמצעות מדבקות הזיכרון ניתן להבין את תפקידם המיוחד של סוכני זיכרוןהמכונים ״אקטיביסטים של זיכרון״ בתהליכי עיצוב זיכרון בחברה. המחקר, אשרבחן מאה מדבקות הנצחה מרחבי הארץ, מראה כיצד המדבקות מהוות מרחב זיכרוןהיברידי, המחבר בצורה ייחודית בין תהליכי הנצחה במרחב הציבורי הממשי וביןתהליכים דומים במרחב המקוון. כמו כן, המחקר מראה כיצד ממחישות המדבקותאת האופן שבו הזיכרון הלאומי הופך זירה להתנצחות תרבותית, חברתית ופוליטית.פרט לכך, ממצאי מחקר מראים כי המדבקות מאפשרות את מימוש הזכות לזיכרוןשל משפחות החללים ושל אותם אקטיביסטים המפיצים אותן. נדמה כי המדבקותמהוות ביטוי ״פוסט־דיגיטלי״ לרגש רווח כל כך בחברה האנושית — הרצון לעצבאת האופן שבו אנחנו והקרובים לנו מונצחים.