Michal Livia Krumer-Nevo

תופעת חובות היתר בקרב משקי בית החיים בעוני כמעט לא נחקרה בישראל, ולמרות עדויות על השפעתה על חייהם של משתמשי שירותים רבים, היא תופסת מקום שולי גם בשיח המקצועי של עובדים סוציאליים. מאמר זה מבקש אפוא לסקור לראשונה את הספרות הרלוונטית בעולם בנוגע לסוגיה זו ולהציג ממצאים ראשוניים מתוך מחקר גישוש. המחקר נערך כמפקד מדלת אל דלת בשכונה בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים בבאר שבע, וכלל שאלות הנוגעות למאפייני החובות, לאסטרטגיות ההתמודדות עמהם ולחסמים בהתמודדות. ממצאי המחקר מעידים על בעיית חובות חמורה בקרב המשתתפים. מתוך 142 משיבים העידו %61 שהם מצויים בחובות שמועד פירעונם עבר, ו-%27 דיווחו שאין להם חשבון בנק פעיל – פרמטר המעיד על הדרה כלכלית. גם ריבוי החובות וגובהם ביחס להכנסות מעידים על הדרה כלכלית. עוד נמצא שרוב החייבים עשו מאמצים להסדיר את חובותיהם בשתי דרכים עיקריות: ניסיון להגיע להסדר עם הנושה; תשלום החוב על ידי הגדלת המשאבים הפיננסיים. רובם בחרו בדרך הראשונה, אף שהתגלתה כפחות יעילה מבין השתיים. המאמר בוחן את הממצאים המתוארים בתוך ההקשר של הדרה כלכלית, מציע כיווני מחקר נוספים ומעלה את הצורך בפיתוח דרכי התערבות מקצועיות ברמת המדיניות וברמת הפרט. (מתוך המאמר)