Elon Langbeheim

המאמר נפתח בברייתא ממסכת סנהדרין המשווה את עזרא הסופר ומשה רבינו. השאלה העולה מקריאת הברייתא היא: מה הניע את החכמים לערוך השוואה מסוג זה? הר' הוטנר ופרופ' הלבני מתייחסים לשאלה זאת באופן שונה זה מזה אך מסכימים על כך שחשיבותו התיאולוגית של עזרא הסופר נובעת ממעורבותו בעריכת התורה שבכתב ובמיסודה של תורה שבעל פה. עזרא הסופר מגלם עבור פרופ' הלבני דמות מופת מפני שהוא מחזיק בידיו את המפתחות לפתרון הבעיה האמונית הניצבת בפני חוקר כתבי הקודש. עזרא השכיל להתגבר על הבעיות הטקסטואליות בכתבי הקודש על ידי פיתוח מסורות פרשניות הדורשות את פסוקי התורה. מבחינה זו 'המציא' עזרא את לימוד התורה מחדש, ומכאן ההשוואה למשה רבינו. באופן מעט לא צפוי מזהה הר' הוטנר גם הוא בעזרא הסופר את מייסד לימוד התורה שבע"פ, אותו הוא מכנה 'בירור הלכה'. אך הוא לא מסתפק בתפקידו של עזרא כחותם המקרא ומייסד התורה שבעל פה, אלא מתבונן עליו במבט רחב יותר הכולל את תפקידיו כולם ואת תוצאות מעשיו. בעוד שפרופ' הלבני מתאר את השתלשלות האירועים ההיסטוריים ומנתח את ההיבטים הסטציולוגים של אירועים אלה, הר' הוטנר מתרכז ברובד התורני של השתלשלות האירועים ומספק מעטפת תיאולוגית רחבה יותר.