מהאקדמיה לשטח: פסטיבל המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שם את האימפקט במרכז
פסטיבל המחקר הרביעי התמקד השנה בתפקידו של המחקר ככוח מחולל שינוי חברתי, אזורי וכלכלי, תוך שיתוף פעולה עם הקהילה והארגונים הפועלים סביבה
פסטיבל המחקר הרביעי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שהתקיים השבוע עמד בסימן השפעת המחקר האקדמי על הקהילה והארגונים הפועלים סביבה. הפסטיבל התמקד בחיבור שבין ידע אקדמי לעשייה חברתית, וביכולתו של מחקר יישומי לחולל שינוי ממשי במציאות האזורית והחברתית.
האירוע נערך במעמד רקטור האוניברסיטה, פרופ' חיים היימס, ובהשתתפות חוקרות וחוקרים ממגוון תחומים. את דברי הפתיחה נשא פרופ' רז ילינק, סגן נשיא האוניברסיטה והדיקן למחקר ופיתוח, אשר הדגיש את מחויבותה של האוניברסיטה להיות גורם מוביל בקהילה. "האוניברסיטה לא יכולה להיות מגדל שן אקדמי, מנותקת מהסביבה שלה", אמר.
לדבריו, גם מצוינות מחקרית אינה מספיקה אם אינה מתורגמת להשפעה חברתית: "אפילו אם יישבו איתנו 20 נובליסטים, לא נוכל לגרום לכך שהקהילה תרגיש שמשפיעים על חייה. רק מחקרים שמשנים מציאות בהיבט החברתי יעשו את ההבדל".
עוד ציין פרופ' ילינק כי האוניברסיטה פועלת לעידוד מחקרים הנעשים בשיתוף פעולה עם ארגונים קהילתיים וחברתיים, מתוך כוונה להעצים את תרומתו של הידע האקדמי לחיי היומיום. "השפעת המחקר על חיי האנשים, זו האמירה שלנו", הדגיש.
פרופ' מיקי מלול, ראש אסטרטגיית הנגב באוניברסיטה, התייחס למהלכיה בהקשר ליחסי הגומלין בין אקדמיה וקהילה. "בשנה וחצי האחרונות אנחנו פועלים לחיזוק האימפקט של האוניברסיטה על הנגב, ומתברר שיש רצון אמיתי לחיבור המחקר לעשייה משמעותית באזור", אמר. לדבריו, מדובר בתהליך דו-כיווני שממנו תצמח תועלת גם לאוניברסיטה עצמה: "סטודנטים וסטודנטיות מחוברים לתהליך הזה. מעתה עלינו לשאול לא רק מה חקרנו, אלא מה שינינו".
בהמשך נשאה דברים פרופ' מיכל קרומר-נבו, ראש המכון למחקרי אימפקט, שהרצתה בנושא "אימפקט מחקרי- כיווני פעולה", והציגה דרכים מעשיות להטמעת חשיבה של השפעה חברתית בעבודת המחקר האקדמית. בנוסף, ד"ר גיורא ירון ריתק את הנוכחים באולם הסנאט בהרצאתו "אקדמיה חזקה כבסיס למדינת סטארט-אפ",שבה עמד על תרומתה של מערכת מחקרית איתנה לפיתוח כלכלי, טכנולוגי וחברתי.
כמו כן התקיימו הרצאות קצרות בסגנון TED והזוכים בפרסי מענק המחקר המיוחד נבחרו על-פי הצבעת הקהל; ד"ר גיא לבן, מהמחלקה להנדסת תעשיה וניהול, ופרופ' אוסאמה סוידאן, מהמכון ליסודות הבינה המלאכותית, זכו במקום הראשון ובפרס כספי בסך 80 אלף שקלים, לכל אחד, על עבודותיהם בנושא "היתרון הרובוטי - מרחב בטוח לאוטיסטים לאימון מיומנויות חברתיות", ובנושא "לא על בינה מלאכותית, אלא על הזדמנות: בונים עתיד דרך המורים".
הפרס השני הוענק לשלושה חוקרים: ד"ר עוז קירה מהמחלקה להנדסה אזרחית וסביבתית, ד"ר דורית אפרת טרייסטר מהמחלקה לניהול, ופרופ' דורית ניצן מבית הספר לבריאות הציבור. עבודותיהם בנושאים -"כשטכנולוגיה פוגשת בריאות עירונית"; "די לאלימות - מרפאים אלימות בבתי חולים"; ו"שורשי ההשפעה: איך בריאות קולינרית ושותפות מקומית מצמיחה עתיד בריא לילדים" זיכתה כל אחד ואחת מהם במענק כספי בסך 40 אלף שקלים.
פסטיבל המחקר הרביעי, שאירגנה אלינוער אואקרט, עוזרת ראשית לסגן הנשיא והדיקן למו"פ, נחתם בהכרזה על הזוכים במענקי הסביבה: פרופ' תמר מקוב ופרופ' אריאל קושמרו.
בתמונה: חוקרים וזוכים, מימין לשמאל: ד"ר גיא לבן, ד"ר דורית אפרת טרייסר, פרופ' רז ילינק, סגן נשיא האוניברסיטה ודיקן למחקר ופיתוח, פרופ' אוסאמה סוידאן, פרופ' דורית ניצן, וד"ר עוז קירה
