הכנס הראשון בנושא אקלים וכסף
השבוע התקיים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, קמפוס מרקוס, כנס בנושא משבר האקלים וכסף, הראשון מסוגו בארץ!
הכנס נערך בהשתתפות מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ראשת המכון הלאומי לחקר מדיניות אקלים וסביבה תמר זנדברג, השליח המיוחד למאבק במשבר האקלים השגריר גדעון בכר, ושגריר דנמרק בישראל תומאס ווינקלר. בכנס השתתפו מיטב החוקרים, מקבלי החלטות ובכירים מהמגזר הציבורי, הפרטי והפיננסי בישראל ובעולם. האירוע התקיים ביוזמת המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה, בית הספר לקיימות ושינויי אקלים ע"ש גולדמן-זוננפלד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשרד החוץ.
רשימת הדוברים בכנס מנתה בין היתר את מר מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, מר תומאס ווינקלר, שגריר דנמרק לישראל, השגריר גדעון בכר ופאנל מומחים ובעלי עניין נוספים שתרמו לדיונים פורים ומעשירים בפאנלים.
הכנס נפתח בברכות מפי נשיא אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופ' דניאל חיימוביץ:
"אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הממוקמת בלב המדבר, מהווה מוקד עולמי למחקר בתחומי הקיימות והאקלים. בוועידת האקלים והכלכלה אנו מדגישים את הקשר ההדדי והבלתי ניתן להפרדה בין שני התחומים הללו - האקלים משפיע על מבנה הכלכלה העולמית, בעוד שפעילות כלכלית מעצבת את עתיד האקלים שלנו. ההבנה של יחסי גומלין אלה היא קריטית ליצירת מודלים כלכליים חדשניים שלא רק מתמודדים עם משבר האקלים, אלא אף הופכים אותו להזדמנות לצמיחה בת-קיימא. אוניברסיטת בן-גוריון גאה להוביל מחקר פורץ דרך המשלב בין שני העולמות, ברוח חזונו של דוד בן-גוריון להפרחת הנגב תוך איזון בין פיתוח כלכלי וסביבתי."
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, התייחס לחשיבות הקשר שבין הכלכלה ומדיניות האקלים:
"כסף הוא מחולל שינוי. הביקורת העלתה העדר מעורבות של שר האוצר וחסמים שהעלה משרדו בהערכות המדינה לשינוי אקלים. כחלק ממדידה ובחינת אפקטיביות הביקורת תעקוב אחר גיבוש מדיניות שר האוצר להתמודדות עם משבר האקלים ואת עיסוק הגופים הרגולטוריים בסיכונים הנובעים משינויי האקלים.
למרות שלשר האוצר תפקיד מכריע בנושא תקצוב ירוק, משרד האוצר בולם יוזמות ואת קידום חוק האקלים ובכך אינו משלים את מחויבויות ישראל והמלצות ה- OECD. משרד האוצר אינו פועל מספיק לקידום מדיניות תקצוב ירוק בקרב משרדי הממשלה.
על שר האוצר לגלות מעורבות ולפעול לגיבוש מדיניות להתמודדות עם משבר האקלים וכן לוודא כי הגופים הרגולטוריים עוסקים בנושא האקלים״.
למרות שלשר האוצר תפקיד מכריע בנושא תקצוב ירוק, משרד האוצר בולם יוזמות ואת קידום חוק האקלים ובכך אינו משלים את מחויבויות ישראל והמלצות ה- OECD. משרד האוצר אינו פועל מספיק לקידום מדיניות תקצוב ירוק בקרב משרדי הממשלה.
על שר האוצר לגלות מעורבות ולפעול לגיבוש מדיניות להתמודדות עם משבר האקלים וכן לוודא כי הגופים הרגולטוריים עוסקים בנושא האקלים״.
בהמשך, הציג שגריר דנמרק בישראל, תומאס ווינלקר את המדיניות של דנמרק בנושא האקלים. את דבריו פתח באמירה:
"דנמרק עומדת לצד ישראל וקוראת לשחרור מיידי של כל החטופים הישראלים". עוד אמר כי " “אי אפשר לצפות מהממשלות ומהמדינות לשלם לבדן את החשבון של שינוי האקלים. אנחנו זקוקים למשהו נוסף: לעסקים, למשקיעים פרטיים, ולציבור. אנחנו צריכים יותר הון – הון פרטי – שיזרום לפתרונות אקלימיים, לאנרגיה מתחדשת, לחקלאות בת־קיימא, לתשתיות עמידות, וכדומה. כפי שכבר שמענו הבוקר – אם לא נפעל, זה יעלה לנו הרבה יותר. שמעתי היום בבוקר הרבה מספרים, אחד מהם הוא שאם לא נבלום את שינויי האקלים, עד שנת 2050 ייתכן ש־18% מהתמ”ג העולמי יימחק. שינוי האקלים הוא מאתגר, הוא מפחיד, אבל הוא גם עשוי להיות הזדמנות – הזדמנות לבנות מחדש את החברות שלנו, לחברות טובות יותר, הוגנת יותר. הזדמנות לשיתוף פעולה מעבר לגבולות ודורות״.
תמר זנדברג, ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים, הנחתה את המושב האחרון בכנס והובילה את הדיון בנושא "מבט אל העתיד: שיח רגולטורים". במושב השתתפו מומחים מהמשרד להגנת הסביבה, רשות שוק ההון, בנק ישראל ורשות ניירות ערך. בשיח נידונו ההזדמנויות מחד והאתגרים מאידך, הגלומים בניהול הכלכלי- רגולטורי של ניהול משבר האקלים.
בכנס התקיימו פאנלים מקצועיים בנושא מגמות עולמיות באקלים ופיננסים, פיננסים וסיכוני אקלים, תפקידה הייחודי של הפילנתרופיה במאבק במשבר האקלים והתקיים שיח רגולטורים תוך מבט אל העתיד.
