ד"ר יפי לבנון

החיים שלי לפני אב"ג:

נולדתי בקנדה וגדלתי בחיפה. את התואר הראשון והשני בריפוי בעיסוק למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים. את התואר השלישי בריפוי בעיסוק סיימתי באוניברסיטת תל אביב, ואת הפוסט דוקטורט עשיתי בשיתוף עם אוניברסיטת פלורידה.

למה דווקא אב"ג?

לאחר 40 שנה במרכז הרפואי שיבא, שבתוכם שילבתי 20 שנה באוניברסיטת תל אביב כדוקטורנטית ולאחר מכן כמורה ומורה בכירה במסלול המקביל, הוצע לי להיות הפרויקטורית של הקמת המחלקה לריפוי בעיסוק באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מאחר ויש לי ניסיון קליני ומחקרי רב, ומאחר וקיים חוסר משמעותי באנשי מקצועות הבריאות בדרום בכלל, ובריפוי בעיסוק בפרט, חשבתי שנכון יהיה להיענות לאתגר. התחלתי כפרויקטורית והכנתי את התיק לאישור המל"ג, במחשבה שאם התוכנית תאושר, אוכל לבנות את המחלקה מתוך הניסיון העשיר שצברתי, ולעמוד בראשה. מפרויקטורית, עברתי למסלול מרצה בכיר נלווה, ובסופו של התהליך, כשהמחלקה אושרה על-ידי המל"ג, התקבלתי כמרצה בכירה ולתפקיד ראשת המחלקה לריפוי בעיסוק באוניברסיטת בן-גוריון.

מה אני חוקרת?

אני חוקרת יעילות טיפולים בשיקום היד לאחר פציעות מורכבות, פגיעות עצבים, פגיעות גידים ובעיות תפקודיות שנובעות מהפציעה. כמו כן, אני עוסקת בגורמים לכאבי שלד שריר בגפיים העליונות, כתוצאה מעבודה במקצועות שונים, כגון: אנשים שיושבים שעות רבות ליד מחשב, מנתחים שעומדים זמן רב במנחי גוף שגורמים כאבי שלד שריר. במחקרי אני מנסה לאתר את הבעיות, למדוד את פעילות השרירים בעזרת Surface Emg (מכשיר שמנטר את הפעילות החשמלית של השרירים), ולמצוא פתרונות ארגונומיים או תוכניות התערבות על מנת להפחית את הכאב ולשפר את התפקוד. בעזרת Semg Biofeedback מוטורי (מכשיר שמנטר את פעילות השרירים ומציג בצורה ברורה וגרפית למטופלים/נבדקים את עבודת השרירים) המטופלים יכולים ללמוד להפחית פעילות שרירים שאינם חייבים להשתתף בפעילות ספציפית, או לחזק שרירים חלשים.

תובנה שלי מתחום המחקר שלי:

טיפול מוקדם בכאבי שלד וייעוץ ארגונומי (התאמת האדם לסביבה), כולל מודעות לגוף, למנחי הגוף הנכונים בעבודה, ושימוש נכון בשרירים השונים בגוף, עשוי למנוע כאבי שלד שריר שהם בין הגורמים העיקריים להיעדרות מהעבודה. כאבי גב, כתפיים וידיים אינה גזירת גורל או פונקציה של גיל. יש פתרונות.

משהו שלא כתוב ב-CV שלי:

אני אוהבת לשחות, לכייר ולצייר.

מקור השראה:

מרצה בוגרת "בצלאל", העוסקת בתחום הרקמה האתנית, שבהרצאותיה העמוקות והמדהימות בעידן טרום האינטרנט, הבהירה לי על-ידי דוגמה אישית כי בכל נושא ותחום עניין שנעסוק בו, ניתן להיות טוב ואף טוב מאוד, אך ניתן גם להגיע לגבהים ולעומקים משמעותיים ולפתח מקצועיות מדהימה וייחודית.

כשאהיה גדולה...

בתיכון חשבתי ללמוד בטכניון מדעים. כשבגרתי הבנתי שהאדם, על כל מורכבויותיו, מעניין אותי יותר. מדעי הגוף, הנפש והטיפול בהם מרתקים אותי.

אם לא הייתי חוקרת, הייתי עוסקת ב...

עיצוב פנים ואמנות.

בקיצור נמרץ:

• פאודה או האח הגדול? לא ולא, אינני רואה כמעט סדרות.
• יוגה או קרוספיט? לא זה ולא זה.
• הפועל או מכבי? מכבי
• רביד פלוטניק או נועה קירל? רביד פלוטניק
• סטייק או טופו? סטייק
• מיטיבי לכת או ספא? מיטיבי לכת ולאחר מכן ספא.
• רכב או רכבת? רכבת, לנסיעות ארוכות. הנוחות מנצחת.
• אירופה הקלאסית או הודו? הודו – תרבות, ריחות, צבעים חדשים.
• ים או בריכה? ים – אופק וללא כלור.
• לילה או בוקר? בוקר
• חורף או קיץ? קיץ
• עיר או כפר? כפר
• סרט או הצגה? הצגה
• שיחת טלפון או הודעת טקסט? שיחה
• מתוק או מלוח? מתוק
• Android or Iphone? Android
• כלב או חתול? לא זה ולא זה.
• פייסבוק או טוויטר? פייסבוק

לחברי וחברות הסגל החדשים בשנת תשפ"ד >>