ד"ר ארז מגור

החיים שלי לפני אב"ג:

נולדתי בראשון-לציון. בגיל 9 אני ומשפחתי עברנו לגור בבוסטון ושם גדלתי. חזרתי לישראל בגיל 16 וסיימתי פה תיכון וצבא. את התואר הראשון בסוציולוגיה-אנתרופולוגיה ויחסים בינלאומיים והתואר השני בסוציולוגיה עשיתי באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן עשיתי דוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת ניו-יורק (NYU). את הפוסט-דוקטורטים עשיתי באוניברסיטת תל אביב (מרכז ספרא) ובאוניברסיטה העברית (תוכנית עמיתי מרטין בובר), במהלכם התחלתי פרויקט מחקר חדש המתמקד ב"תוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה".

למה דווקא אב"ג? 

כפי שניתן להבין מהתשובה הראשונה שלי, זו הפעם הראשונה שלי באוניברסיטת בן-גוריון. הסיבה שבחרתי דווקא באב"ג היא משום שלאוניברסיטה יש שם מעולה בקרב הקהילה האקדמית בתור ארגון שתומך ודואג לחברי הסגל שלו. סיבה נוספת קשורה ספציפית למחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, שזה כבוד גדול עבורי להצטרף אליה כחבר סגל. מדובר במחלקה עם מסורת עשירה של הובלה בתחומי המחקר שלי: כלכלה מדינית וסוציולוגיה פוליטית. חוקרים כמו לב גרינברג, שרית הלמן, אורי רם, דני ממן ואחרים מהווים מודל לחיקוי של סוציולוגיים ביקורתיים, המשלבים מחקר חלוצי עם עשייה ציבורית ופוליטית. היות ורובם יצאו לגמלאות בשנים האחרונות, בהחלט ניתן לומר שאני נכנס לנעליים גדולות.

מה אני חוקר? 

כל המחקרים שלי מתאפיינים בניתוח כלכלי-פוליטי השוואתי (comparative political economy). זו מסגרת תיאורטית ומתודולוגית המתמקדת בניתוח של מאבקי כוח (אך גם שיתופי פעולה) בין המדינה, ארגוני מעסיקים, ועובדים מאורגנים, בוחנת שאלות כלכליות ואף עושה זאת באופן השוואתי (בין מדינות או בין תקופות היסטוריות שונות). באמצאות פרספקטיבה זו, אני חוקר כיצד מדינות מקדמות פיתוח כלכלי באמצעות השקעה ציבורית בתעשיות וענפים ספציפיים, מה שבספרות המקצועית נקרא: מדיניות תעשייתית (Industrial Policy). בדוקטורט התמקדתי בתפקיד של מדיניות תעשייתית בהקמת ענף ההיי-טק הישראלי, וכיצד שינויים במדיניות זו עיצבו את הענף מחדש. כיום אני חוקר את האופן שבו מדיניות תעשייתית מהווה אמצעי התמודדות עם אתגרים חברתיים עכשוויים, כמו אי-שוויון כלכלי או משבר האקלים.

תובנה שלי מתחום המחקר שלי: 

לרוב, אנחנו מורגלים לחשוב על חדשנות טכנולוגית בתור דבר שמקורו ביוזמה פרטית והישענות על כוחות השוק. במחקר שלי אודות ההיסטוריה הפוליטית של ההיי-טק מצאתי, כי בניגוד להנחה זו, טכנולוגיה חדשנית היא תמיד, ובכל מקום, תוצר של שיתוף פעולה רב-משתתפים, ושאין לו ייתכנות ללא תמיכה והשקעה ציבורית רחבה וארוכת שנים. בהקשר הזה, כמו גם במקרים אחרים, המדינה היא לא מכשול, אלא גורם אינהרנטי והכרחי בתהליך.

משהו שלא כתוב ב-CV שלי:

אני נשוי ליעל ויש לנו שני ילדים חכמים, סקרנים, וחמודים: תמר (בת 11) ולביא (בן 5). אם אני לא עובד, אני כנראה עסוק בבילויים איתם.

מקור השראה:

הכלכלנית מריאנה מזוקטו (Mariana Mazzucato) מאוניברסיטת UCL – היא דוגמה מובהקת לאופן שבו חוקרים יכולים לשלב מחקר אקדמי פורץ דרך, אך גם להשפיע על קובעי מדיניות בעיצוב מדיניות ציבורית.

בקיצור נמרץ: 

• פאודה או האח הגדול? לא משוגע במיוחד על פאודה, אבל זה הכיוון...
• יוגה או קרוספיט? ריצה.
• סטייק או טופו? סטייק.
• מיטיבי לכת או ספא? מיטיבי לכת ואז ספא.
• רכב או רכבת? רכבת, ברור.
• אירופה הקלאסית או הודו? אירופה.
• ים או בריכה? ים.
• לילה או בוקר? בוקר.
• חורף או קיץ? חורף.
• עיר או כפר? עיר.
• סרט או הצגה? גם וגם.
• שיחת טלפון או הודעת טקסט? שיחה?! במקרי חירום בלבד.
• מתוק או מלוח? גם וגם.
• פייסבוק או טוויטר? אני די מכור לטוויטר, מוזמנים לעקוב! אני ב-ErezMaggor@
  
  

לחברי וחברות הסגל החדשים בשנת תשפ"ד >>