מה תרצו לחפש?

מה תרצו לחפש?

מה פעוטות יכולים ללמד אותנו על צינון?

מדענים מאוניברסיטת קולומביה ומהאוניברסיטה עקבו אחר מנגנון ההתאוששות של ילדים ופעוטות מסימפטומים של צינון וגילו שסביב גיל 4 נעלמת רקמה הקשורה לסמפונות שאינה קיימת בקרב מבוגרים.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Immunology.

ילדים ופעוטות יודעים להתגבר על תופעות צינון בין אם זהו נגיף עולמי (קורונה), צינון קל או וירוס נשימתי. מדענים בראשות אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב החליטו לעקוב אחר מנגנון ההתאוששות הקיים בילדים ולבחון אפשרות לחקות מנגנון זה גם בקרב מבוגרים.

פרופ' דונה פרבר מאוניברסיטת קולומביה ופרופ' תומר הרץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הובילו את המחקר המבוסס על נתונים  מ-63 תורמי איברים בילדים, בגילאי 0-13. כ-60 מתוכם נפטרו מסיבות לא זיהומיות ו- 3 תורמים נפטרו עם זיהום נשימתי סימפטומטי מתמשך.

המדענים בחנו את הריאות ובלוטות הלימפה הקשורות לריאות וזיהו רקמה לימפואידית (הרקמה האחראית לייצור לימפוציטים ונוגדנים) הקשורה לסמפונות (צינורות דרכם חודר האוויר מקנה הנשימה). רקמה זו (BALT) מקדמת הגנה חיסונית, מתפתחת במהלך הינקות וניתן למצוא אותה סביב דרכי הנשימה במהלך הילדות. אולם בסביבות גיל 4 הרקמה הזו הולכת ונעלמת ומוחלפת בתאי זיכרון.

במעבדתו של פרופ' הרץ  השתמשו החוקרים במבחן פרופיל נוגדנים חדשני במטרה לחשוף מאפיינים מזהים ברורים לנוגדנים המיוצרים בריאות וברקמת ה-BALT , בהשוואה לאלו בפלזמה בקרב פעוטות (בגילאי 1-3 שנים). נמצא שרקמת ה-BALT עשירה בנוגדנים המתמודדים עם נגיפי דרכי נשימה נפוצים, בעוד שנוגדנים בסרום (תאי דם הכוללים חומרים חיוניים כמו חלבונים,  נוגדנים, הורמונים ועוד)  נועדו בעיקר לחיסוני ילדות ולנגיפי הרפס. מכאן שנוגדני רקמת ה-BALT הופרשו על ידי תאי פלזמה מקומיים בבלוטות הלימפה ובריאות, ללא תלות בנוגדני הסרום.

"לממצאי המחקר ישנן השלכות משמעותיות לגבי כל הקשור לפיתוח חיסונים למחלות נשימתיות", ציין פרופ' הרץ. "נוכחות רקמה ה-BALT בילדים צעירים מעידה על כך שמתן חיסון תוך-אפי עשוי להיות יעיל במיוחד בקרב ילדים, כאשר ניתן להבחין באיברי לימפה חיצוניים, ועל כן גם ניתן לסייע בהתאם גם לאוכלוסייה המבוגרת".

פרופ' תומר הרץ | צילום: דני מכליס
פרופ' תומר הרץ | צילום: דני מכליס

 

קבוצת המחקר כללה את: ריי מאצומוטו, ג'ושוע גריי, קסניה ריבקינה, רבקה ס. גייר, דיוויד חן, תומס ג'יי קונורס ופיטר א. סימס מאוניברסיטת קולומביה, חנה אופנהיימר, ליאור לוי ולילך פרידמן מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מוחמד חמאיסי ואורי הרשברג מאוניברסיטת חיפה, וונזאו מנג, אהרון מ. רוזנפלד, מריסה בראדלי ואלין ט. לונינג פראק מאוניברסיטת פנסילבניה, ומארק א. אטקינסון, טוד מ. ברוסקו, ומייגן ברוסקו מאוניברסיטת פלורידה.

המחקר נתמך על ידי מענקי NIH AI100119, AI106697, AI128949, NIH/NCI Cancer Support Grant P30CA013696, ומענקים מקרן הלמסלי.

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתי Nature Immunology. ילדים ופעוטות יודעים להתגבר על תופעות צינון בין אם זהו נגיף עולמי (קורונה), צינון קל או וירוס נשימתי. מדענים בראשות אוניברסיטת קולומביה ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב החליטו לעקוב אחר מנגנון ההתאוששות הקיים בילדים ולבחון אפשרות לחקות מנגנון זה גם בקרב מבוגרים. פרופ' דונה פרבר מאוניברסיטת קולומביה ופרופ' תומר הרץ מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הובילו את המחקר המבוסס על נתונים  מ-63 תורמי איברים בילדים, בגילאי 0-13. כ-60 מתוכם נפטרו מסיבות לא זיהומיות ו- 3 תורמים נפטרו עם זיהום נשימתי סימפטומטי מתמשך. המדענים בחנו את הריאות ובלוטות הלימפה הקשורות לריאות וזיהו רקמה לימפואידית (הרקמה האחראית לייצור לימפוציטים ונוגדנים) הקשורה לסמפונות (צינורות דרכם חודר האוויר מקנה הנשימה). רקמה זו (BALT) מקדמת הגנה חיסונית, מתפתחת במהלך הינקות וניתן למצוא אותה סביב דרכי הנשימה במהלך הילדות. אולם בסביבות גיל 4 הרקמה הזו הולכת ונעלמת ומוחלפת בתאי זיכרון. במעבדתו של פרופ' הרץ  השתמשו החוקרים במבחן פרופיל נוגדנים חדשני במטרה לחשוף מאפיינים מזהים ברורים לנוגדנים
347

למה הכי כיף ללמוד אצלנו

775
Posts
7741
followers
59
following