מה תרצו לחפש?

מה תרצו לחפש?

אוכלוסייה חזקה יותר מפתחת יישובים ירוקים יותר?

חוקרים מהאוניברסיטה מצאו שכיסוי השטחים העירוניים על ידי צומח גדל באופן משמעותי בעשרים השנים האחרונות באזור הנגב בשל טיפוח מעשה ידי אדם ולאו דווקא תנאי אקלים. למנגנון זה עשויות להיות השלכות על אספקת שירותים אקולוגיים לתושבים.

המחקר פורסם בכתב העת Urban Forestry & Urban Greening.

תרומתו וחשיבותו של צומח עירוני לבריאותו הפיזית והנפשית של האדם ולרווחתו הוכחה במחקרים רבים. הגדלת כיסוי צומח בעיר היא אחד הכלים החשובים של קובעי מדיניות ומתכננים להקלה בעליית הטמפרטורה כתוצאה מההתחממות הגלובלית, לעידוד פעילות פיזית במרחב העירוני, להורדת מתח והקלה קוגניטיבית ואף לחיזוק קשרים חברתיים. בשנה שעברה ממשלת ישראל אישרה תכנית לאומית להצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת ההיערכות לשינויי אקלים והתחייבה להשקיע מעל שני מיליארד ₪ בנטיעת 450 אלף עצים בערי ישראל. תכנית זו מתיישבת עם יעדי האו"ם לפיתוח עירוני בר-קיימא.

באמצעות ניתוח מתקדם של סדרות זמן של הדמאות לוויינים מדדו הדוקטורנטית רוני בלושטיין-לבנון, פרופ' טל סבוראי, ד"ר מיכאל דורמן וד"ר קרין ואן דר בק, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, את כיסוי הצומח ב-23 הישובים העירוניים בנגב במשך שני עשורים (2019-1997) ומצאו שבכל היישובים העירוניים בנגב חלה עליה בכמות הצומח העירוני בעשרים השנים האחרונות. זאת על אף עדויות ממחקרים ביישובים עירוניים אחרים בעולם המצביעים דווקא על ירידה בצומח העירוני ודחיקתו על ידי תהליכי בינוי ופיתוח, וכן למרות הירידה באחוז כיסוי הצומח הטבעי בצפון הנגב במהלך חלק מתקופה זו. יתר על כן, כיסוי הצומח הירוק ביישובים שנבחנו עלה למרות תהליכים משמעותיים של ציפוף ובינוי עירוני וכמובן גידול באוכלוסייה. עם זאת, נצפו רמות כיסוי צומח שונות באופן ניכר בין ישוב אחד למשנהו, ונראה כי הגורם המסביר העיקרי להבדלים הללו הוא גובה ההכנסות של תושבי הישוב, דבר שעשוי להעיד על אי שוויון סביבתי ועל פערים בזמינות של שירות אקולוגי מהמעלה הראשונה לאוכלוסיות שונות בנגב.

השוואת אינדקס הביומסה (המבטא את כמות חומר אורגני במקום וזמן נתון) בהשוואה בין 4 יישובים, תרשים מתוך המחקר
השוואת אינדקס הביומסה (המבטא את כמות חומר אורגני במקום וזמן נתון) בהשוואה בין 4 יישובים, תרשים מתוך המחקר

המחקר מצא, למשל, כי היישובים הצעירים-יחסית, להבים, מיתר ועומר, השקיעו בגידול המשמעותי ביותר בכיסוי הצומח – הרבה יותר מערים הנמצאות בסביבה לחה יותר ונוחה יותר להתפתחות צומח, כמו אשקלון, קריית גת ואשדוד, שהן גם ותיקות הרבה יותר. עוד נמצא כי היישובים הבדואים סובלים מרמות כיסוי הצומח הנמוכות ביותר וממגמת עלייה זוחלת בלבד ברמות כיסוי הצומח הירוק העירוני לאורך תקופת המחקר.

עקומת קוזנץ של הסביבה (Environmental Kuznets curve) מתארת את הקשר בין פיתוח כלכלי ושימור סביבתי, כולל פיתוח וטיפוח שירותים אקולוגיים עירוניים. בכלכלות מפותחות צפוי כי עם העלייה ברמת הפיתוח הכלכלי גם המודעות הציבורית לחשיבות ולצורך בשירותים סביבתיים עירוניים תעלה והאמצעים המופנים לטיפוחם יהיו גדולים יותר. אם כך, השקעות כספיות בצומח ביישוב עשויות לסלול את הדרך לשיפור שירותים אקולוגיים כגון קיבוע פחמן והצללה בסביבות יובשניות. ממצאי מחקר זה מחזקים את הגישה התיאורטית שמציגה עקומת קוזנץ: ביישובים עירוניים ברמת פיתוח כלכלי גבוה השירותים האקולוגיים זמינים יותר. יחד עם זאת, נצפה כי יישובים ירוקים יותר אינם בהכרח מושכים אוכלוסיות חזקות יותר, כלומר אינם בהכרח מגדילים פיתוח כלכלי.

"השונות המרחבית של טיפוח הצומח העירוני הוסברה בעיקר בשכר: היישובים היו שונים ביכולתם לשמור על סביבה ירוקה, משום שהיא תלויה בהשקעה בשתילה, השקיה ודישון", הסביר פרופ' טל סבוראי. "תפקיד מרכזי זה של חוזק סוציו-אקונומי מדגיש את יכולתו העתידית של היישוב להתמודד עם שינויי אקלים, מה שצפוי להעצים את הקשר בין עושר לזמינות של שירותים סביבתיים".

פרופ' טל סבוראי | צילום: דני מכליס
פרופ' טל סבוראי | צילום: דני מכליס

"יישובים עשירים משקיעים משאבים כדי להגביר את הירוק העירוני, אך אוכלוסיות אמידות אינן נמשכות בהכרח ליישובים ירוקים. במילים אחרות, עוצמה כלכלית - הקשורה לחינוך ומודעות סביבתית - היא מחולל של סביבות ירוקות בתוך יישובים עירוניים, אך ערים ירוקות לא בהכרח מושכות אוכלוסיות עשירות", סיכמה רוני בלושטיין-לבנון.

רוני בלושטיין-לבנון | צילום: דני מכליס
רוני בלושטיין-לבנון | צילום: דני מכליס

מחקר זה נתמך ע"י אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

המחקר פורסם בכתב העת Urban Forestry & Urban Greening. תרומתו וחשיבותו של צומח עירוני לבריאותו הפיזית והנפשית של האדם ולרווחתו הוכחה במחקרים רבים. הגדלת כיסוי צומח בעיר היא אחד הכלים החשובים של קובעי מדיניות ומתכננים להקלה בעליית הטמפרטורה כתוצאה מההתחממות הגלובלית, לעידוד פעילות פיזית במרחב העירוני, להורדת מתח והקלה קוגניטיבית ואף לחיזוק קשרים חברתיים. בשנה שעברה ממשלת ישראל אישרה תכנית לאומית להצללה וקירור של המרחב העירוני באמצעות עצי רחוב במסגרת ההיערכות לשינויי אקלים והתחייבה להשקיע מעל שני מיליארד ₪ בנטיעת 450 אלף עצים בערי ישראל. תכנית זו מתיישבת עם יעדי האו"ם לפיתוח עירוני בר-קיימא. באמצעות ניתוח מתקדם של סדרות זמן של הדמאות לוויינים מדדו הדוקטורנטית רוני בלושטיין-לבנון, פרופ' טל סבוראי, ד"ר מיכאל דורמן וד"ר קרין ואן דר בק, מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, את כיסוי הצומח ב-23 הישובים העירוניים בנגב במשך שני עשורים (2019-1997) ומצאו שבכל היישובים העירוניים בנגב חלה עליה בכמות הצומח העירוני בעשרים השנים האחרונות. זאת על אף עדויות ממחקרים ביישובים עירוניים אחרים
545

למה הכי כיף ללמוד אצלנו

775
Posts
7741
followers
59
following