קוצים במלחמה כנגד חיידקים ופטריות
קוצים ארוכים וצפופים שנוצרו בחומר פוליסכריד סולפטי הנמצא באצות אדומות התגלו על ידי קבוצת מחקר מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה כבעלי יכולת פעילות ביולוגית כנגד חיידקים ופטריות.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Marine Drugs.
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקות מהווה בעיה רפואית משמעותית במענה למחלות שונות ובשנים האחרונות נעשים מאמצים למצוא עבורן חלופות. במסגרת מאמצים אלו, קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן גוריון בנגב העוסקת בפוליסכרידים (רבי סוכר) מאצות, גילתה המבנה הכימי של הפוליסוכר עם יוני הנחושת גרמו ליצירת מבנה דמוי "קוצים" ואלו בעלי פעילות אנטי-בקטריאלית ואנטי-פטרייתית.
הדוקטורנטית נופר יהודה מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה בהנחיה של פרופ' שוש ארד ופרופ׳ אריאל קושמרו מצאה כי מבנה של הפוליסכריד (רב סוכר המופק מאצות אדומיות) עם נחושת פועל ביעילות נגד חיידקים ופטריות (קנדידה אלביקנס) ובעל מבנה ייחודי. "מנגנון הפעולה קשור לכך שנוצרים 'קוצי' ננו ארוכים וצפופים על פני השטח הגורמים לפגיעה בממברנת החיידקים והפטריות וכך מביאים להריגתם".
השילוב של נחושת עם הפוליסכריד מעורר עניין רב לאחרונה בשל ממצאים שהצביעו על מספר פעילויות ביולוגיות המביאות לכדי פיתוח שימושים חדשים בתחום הקוסמטיקה והרפואה. במחקר הנוכחי הודגמו "קוצי" ננו ארוכים (1000 ננומטר) וחדים (20 ננומטר) ובצפיפות גבוהה (2000-5000 קוצים על שטח של 2 מיקרומטר) בעלי פעילות כנגד חיידקים ופטריות וגם מנעו יצירת ביופילם (הדבקות תאים זה לזה על גבי משטח). הסיבה לכך, ככל הנראה, בשל ניקוב ממברנת התאים על ידי הדוקרנים המביאה לדליפת החומר התוך תאי ובכך מביאה להרג המיקרואורגניזמים.
הגילוי הזה יאפשר טיפול חיצוני כנגד פטריות עור, פצעים או כוויות בצורה באמצעות חומר חבישה ומשחה (ג׳ל). הקוצים פעילים נגד חיידקים עמידים כגון אצינובקטר, פסאודומונס וכנגד פטריות עמידות כגון כנדידה אלביקנס ועל כן מהווים תחליף לאנטיביוטיקה.
"החומר החדש שנוצר הוא בעל פעילות כנגד חיידקים ופטריות שהוא שילוב של נחושת עם רב-סוכר מאצה אדומית ימית", הסביר פרופ' אריאל קושמרו מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה. "הממצאים הוגשו כפטנט ובהמשך צפוי מסחור של התרכובות החדשה ליישומים ברפואה״.
"לאור העלייה בעמידות לאנטיביוטיקה קיים צורך הולך וגובר בפיתוח טיפולים חדשים." ציינה ד"ר גלית מזוז-פרלמוטר, סמנכ"לית מחלקת הפיתוח העסקי בחברת BGN Technologies, חברת המסחור של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "אנו רואים חשיבות בקידום מחקרים לכדי יישום על מנת לאפשר לפיתוחים מסוג זה להגיע לשוק לרווחת המטופלים."
המחקר נערך על ידי: הדוקטורנטית נופר יהודה, פרופ' שוש ארד, פרופ' אריאל קושמרו ופרופ' לוי גבר מהמחלקה להנדסת ביוטכנולוגיה, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
האזינו לריאיון שנערך בנושא עם פרופ' אריאל קושמרו בפודקאסט "להבטיח ולקיים" של רדיו BGU: