מה הקשר בין עטלפים ליהודים ונוצרים בעת העתיקה?
מחקר יוצא דופן של חוקרת מתחום התלמוד באוניברסיטה וחוקר עטלפים מאוניברסיטת תל אביב הניב פיתוח כלי חדשני לניתוח הקשרים החברתיים שנוצרו בין חכמי היהדות וחכמי הנצרות במאות הראשונות לספירה.
"השימוש בטכנולוגיות הלקוחות ממחקר בעלי החיים, על טקסטים עתיקים איפשר נקודת מבט חדשנית המחברת בין דיסציפלינות", אמרה פרופ' מיכל בר-אשר סיגל, עורכת המחקר. ממצאי המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת היוקרתי - Humanities & Social Sciences Communications (Springer Nature).
בעוד שהיהדות והנצרות ידועות כדתות נפרדות, למעשה שתי הדתות הללו התפתחו זו לצד זו. ההנחה הישנה הייתה שהשניים התפתחו באופן עצמאי לאחר "הפרדות הדרכים" במאה הראשונה לספירה, אולם מחקרים חדשים חושפים מערכת רב-שכבתית של אינטראקציות לאורך כל המאות הראשונות לספירה. שאלה זו נחקרה עד כה רק על סמך ידע מוגבל של המקורות, אולם מחקר חדשני מציע מערך חדש לגמרי של שיטות שנלקחו ממדעי המחשב, להבנת הקשרים בין יהודים לנוצרים בשלהי העת העתיקה. דווקא החיבור בין חוקר בעלי חיים לחוקרת טקסטים, הצליח לקדם את מחקר ההיסטורי של היחסים בין היהודים לנוצרים במאות הראשונות לספירה.
פרופ' מיכל בר אשר סיגל, חוקרת במחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופרופ' יוסי יובל, ראש בית הספר סגול למדעי המוח וראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל- אביב הציעו לחבר בין תחומי המחקר שלהם על מנת לנתח קשרים היסטוריים בין קהילות דתיות. כיצד? על בסיס ניתוח קשרים חברתיים בין עטלפים שבנה פרופ' יובל, פרופ' בר אשר סיגל ערכה תרשים ויזואלי של הקשרים החברתיים בין נוצרים ויהודים. במקום הצגת אינטראקציות בין אנשים או מקומות, הציגו החוקרים אינטראקציות ספרותיות המצביעות על קשרים היסטוריים בין קהילות דתיות, בהתבסס על טקסטים שנכתבו על ידי רבנים מבבל וארץ ישראל כמו גם טקסטים השאובים מתוך מסורות נוצריות מהמאה הראשונה ועד המאה השישית לספירה.
כן, ממש כמו בפייסבוק או אינסטגרם, הצליחו החוקרים להצביע על מערכות יחסים על פי רצף של הקשרים, שהתפתחו במשך מאות שנים, בציורים ויזואליים מורכבים.
המחקר חושף תובנות חדשות לגבי מערכת היחסים בין שתי הקהילות. כך למשל, נמצאו מקורות רבניים שהפגינו גישה פולמוסית כלפי מסורות נוצריות מוקדמות אך גישות מכילות יותר כלפי מסורות נוצריות מאוחרות יותר. יתרה מכך, המקורות היהודיים מכירים את המקורות הנוצריים מאזורים גאוגרפיים רחבים יותר ויותר ככל שהטקסטים מאוחרים יותר. היישום של ניתוח רשת הקשרים מאפשר לזהות את הטקסטים המשפיעים ביותר המעידים על חשיבותן של מסורות מסוימות עבור שתי הקהילות הדתיות.
"גישה זו הנעזרת במיפוי רשת קשרים היא כלי לגילוי תובנות חדשות שקשה לראות מקריאה של המקומות בלבד, בייחוד כאשר משתמשים ברשתות גדולות", ציין פרופ' יוסי יובל. מכאן שהרשת שנבנתה היא לא רק כלי לתיאור הנתונים הידועים, אלא היא אמצעי בעזרתו ניתן להגדיל את הרשת ולהוביל אותנו לנתיבים מדעיים חדשים שאינם ידועים כיום.
