בעיות התנהגות של ילדים בכורים משפיעות על מערכת היחסים בין אחים
לאחר לידת אח או אחות לעתים קרובות משתנה התנהגותם של הבכורים. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחן את מערכת היחסים בין האחים לאורך זמן, ואת התפקיד האימהי בהפחתת תוצאות שליליות במערכת יחסים זו.
הגעת הילד השני היא מעבר משפחתי נפוץ ולעתים קרובות מלחיץ, שיכול להשפיע הן על האם והן על הילד הבכור, מה שעלול להוביל לבעיות התנהגות מוגברות בקרב ילדים בכורים. מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחן את הקשר בין התנהגותו של ילד בכור לאחר לידת אח או אחות לבין איכות מערכת היחסים בין האחים לאורך זמן, תוך בחינת השפעת התנהגות האם כגורם ממתן.
פרופ' נעמה עצבה-פוריה וד"ר פורת יעקב מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, עקבו אחר 117 משפחות ישראליות המצפות לילד שני. הנתונים נאספו בשלוש נקודות זמן: במהלך ההריון, 4-6 חודשים לאחר לידת הילד השני, ו-18 חודשים לאחר לידת הילד השני. בנקודות זמן אלו נערכו ביקורי בית, כאשר האינטראקציות המשחקיות שהיו בין האם לילד הבכור צולמו בווידאו. בנוסף, האימהות מילאו גם סדרה של שאלונים שעסקו בנושאים שונים, כדוגמת בעיות ההתנהגות של הילד הבכור ואיכות היחסים בין האחים.
ניתוח הנתונים מעלה שבעיות התנהגות אצל הילד הבכור מנבאות יחסים פחות טובים בין אחים: ילדים בכורים שהפגינו רמות גבוהות יותר של הפנמה (כמו: חרדה, הסתגרות) והחצנה (למשל: תוקפנות, התקפי זעם) 4-6 חודשים לאחר לידת אחיהם, נטו להראות יחסים שליליים יותר בין אחים, כשנה לאחר מכן.
השפעת הרפלקטיביות והרגישות האמהית
מעניין במיוחד היה לראות כי היכולת הרפלקטיבית של האימהות נמצאה כבעלת חשיבות גבוהה, ושימשה כגורם ממתן השומר על טיב יחסים בין האחים. הרפלקטיביות האימהית, היא יכולת האם לעצור ולהתבונן בעולם הפנימי של הילד/ה. כלומר, היכולת לעצור ולחשוב מה עומד בבסיס ההתנהגות של הילד/ה? איזו מחשבה ואיזה רגש? יכולת זו של האם אפשרה למתן את הקשר בין בעיות התנהגות של הילד הבכור לבין איכות היחסים בין אחים.
כך למשל, במצב בו הילד הבכור בוכה ומתעקש שאמו תשב לידו כשהוא משחק, בדיוק בזמן שהיא מחליפה טיטול לתינוקת. אמא רפלקטיבית, יכלה לעצור ולחשוב מה הקושי שהוא מראה ואז לדבר איתו ולעזור לו להבין את מה שעובר עליו. למשל, "אני יודעת שאתה רוצה שאני אבוא להיות איתך עכשיו, אתה כועס אולי מקנא שעכשיו אני עם אחותך. כשאסיים נבוא שתינו לשחק איתך". הבנה זו שאולי נראית לעיתים סתמית, חשובה מאד. היא מסייעת לילד להבין מה עובר עליו ולפתח שיח רגשי מחבר. במצב כזה אנו רואים במחקר שהילדים מצליחים לפתח יחסים טובים עם האחים הצעירים גם שנה לאחר מכן, גם אם קשה להם השינוי המשפחתי והם נדרשים להסתגלות.
מעניין לציין שרגישות אימהית (היכולת להגיב כראוי לצורכי הילד) לא הראתה בפני עצמה, את אותה השפעה ממתנת. ממצא זה מצביע על כך שתפקוד רפלקטיבי אימהי, המתמקד בהבנה מעמיקה יותר ותקשורת של החוויות הרגשיות המורכבות של הילד, מציע צורת תמיכה ייחודית במהלך מעבר משפחתי מאתגר זה.
השלכות המחקר על התערבויות טיפוליות
"ההגעה של אח/ות חדש/ה היא אתגר התפתחותי משמעותי עבור ילדים בכורים, שלעתים קרובות דורשת התאמות משמעותיות", מסבירה פרופ' נעמה עצבה-פוריה, מחברת המחקר ומנהלת מרכז דואט לגיל הרך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. "המחקר שלנו מדגיש את ההשפעה העמוקה של יכולת האם להבין ולהרהר בעולמם הפנימי של ילדיה. אנו מוצאים חשיבות זו, במיוחד כאשר הבכורים מתמודדים עם התנהגויות מופנמות, כמו נסיגה, הסגרות והצמדות לאם." השיח הרפלקטיבי מאפשר לילדים להכיר את עצמם טוב יותר, ובהמשך מסייע בוויסות עצמי וביכולת טובה יותר להיעזר בהורים.
החוקרים מציעים התערבויות המתמקדות בשיפור היכולת הרפלקטיבית ההורית כמענה שעשוי להועיל למשפחות הנערכות ללידת תינוק חדש, ובכך להקל על מעבר חלק יותר עבור הבכורים ולטפח קשרים חיוביים יותר בין אחים. ראוי לציין כי גם לאבות חלק חשוב במיוחד בכלל ובפרט בתקופה זו של הולדת שינוי משפחתי ולכן חשיבות רבה גם של חיזוק היכולת הרפלקטיבית האבהית.
עוד על המחקר
מחקר זה (מס' מענק 2016023) נתמך על ידי הקרן הדו-לאומית למדע של ארצות הברית-ישראל.
קבוצת המחקר כללה את: פרופ' פלורינה יוזפובסקי וד"ר כנרת לבבי מאוניברסיטת בן- גוריון בנגב, פרופ' אליסון פייק מאוניברסיטת סאסקס, פרופ' קירבי דיטר-דקרד מאוניברסיטת מסצ'וסטס וד"ר אמנון הדר, ד"ר גיא בר וד"ר מירון פרוימוביץ' מקרן בריאות כללית.
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Social Development.
