לידה לדנית לאחר OASIS

לידה לדנית לאחר OASIS

לידה לדנית לאחר פגיעה קודמת בשרירי סוגר פי הטבעת (OASIS) נחשבת בדרך כלל לבטוחה. OASIS בעבר אינו נחשב להתוויית נגד מוחלטת ללידה לדנית, אולם קיים סיכון מוגבר להישנות OASIS בהשוואה לנשים בלידות חוזרות ללא פגיעה קודמת. ההחלטה לגבי אופן הלידה צריכה להיות מותאמת אישית, תוך שילוב העדפות המטופלת, פרטי הלידות הקודמות, תסמינים נוכחיים של רצפת האגן ותוצאות בדיקות ההערכה האובייקטיביות (מנומטריה אנורקטאלית ו TRUS ו/או TPUS) עם דגש על קבלת החלטות משותפת עם המטופלת.

שיעור ההצלחה של לידה לדנית לאחר OASIS הינו גבוה, ורוב הנשים שבוחרות בכך, מצליחות ללדת בלידה לדנית. שיעורי החזרה של OASIS לפי ספרות עדכנית נעים בין 3.7%–13.4% בקבוצות גדולות, מה שלא מאד שונה מהשיעורים של OASIS ראשוני באותן אוכלוסיות. חשוב לציין, כי שיעור ה OASIS הראשוני בארץ נמוך בערך פי 10 מהדיווחים בספרות, ומעבודה בודדות שבחנה את שיעור ה OASIS החוזר בארץ, נמצא שיעור של 2.4%, שגם נמוך יותר מזה המתואר לעיל.  

סיבוכים אפשריים כוללים הישנות של OASIS, אי שליטה אנאלית ודליפת צואה בטווח הארוך (במיוחד אם מתרחשת הישנות), וכאבים פרינאליים. גורמי סיכון להישנות כוללים יילוד גדול לגיל ההיריון (LGA), לידה מכשירנית, וקרע חמור קודמת (דרגה רביעית). הסיכון לאי שליטה אנאלית לטווח הארוך גבוה יותר בנשים עם פגיעה חמורה קודמת, אך סוג הלידה הבאה (נרתיקית לעומת ניתוח קיסרי) אינו משנה במידה משמעותית סיכון זה. חשוב לציין, שנשים עם OASIS חוזרת חשופות יותר לאי שליטה על גזים ויציאות בטווח הארוך, דבר שעשוי לפגוע באיכות חייהן.

לסיכום, לידה נרתיקית בדרך כלל בטוחה ומוצלחת לאחר OASIS קודם, אך קיים סיכון מעט מוגבר להישנות ולפגיעה בתפקוד רצפת האגן בטווח הארוך, במיוחד באלו עם קרע חמור. ייעוץ מותאם אישית והערכת סיכון הם חיוניים.