סקרוקולפופקסיה

סקרוקולפופקסיה (Sacrocolpopexy)

 

הגדרה ומטרה

סקרוקולפופקסיה היא ניתוח בגישה ביטנית (פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית) לשחזור רצפת האגן, שמטרתו קיבוע הנרתיק לאגן, תיקון צניחה של קודקוד הנרתיק/צניחה אפיקלית/צניחה מרכזית (vaginal vault prolapse), אשר לרוב מתרחשת לאחר כריתת רחם. ניתוחים דומים נקראים סקרוסרביקופקסיה (Sacrocervicopexy) וסקרוהיסטרופקסיה (Sacrohysteropexy) אשר מקבעים את גדם הצוואר או הרחם לאגן. הניתוח נחשב ל gold standard בקרב הניתוחים לשחזור אנטומי של תמיכה אפיקלית.

 

אינדיקציות

ההליך מבוצע בנשים עם:

• צניחה סימפטומטית של קודקוד הנרתיק (עם או בלי צניחה של דפנות הנרתיק)
• צניחה רחמית במקרים בהם בוחרים לכרות את הרחם במסגרת הניתוח
• כישלון טיפולים שמרניים (כגון תרגילי פיזיותרפיה או פסרי)
• רצון לפתרון ארוך טווח עם שיעור חזרה נמוך

 

טכניקה ניתוחית

ההליך מתבצע בשיטה פתוחה, לפרוסקופית או רובוטית.

במהלך הניתוח מחברים רשת (mesh) סינתטית אחורית ואנטריורית לדפנות הנרתיק, ומעגנים אותה לליגמנט הקדמי הארוך anterior longitudinal ligament שנמצא קדמית לעצם הסקרום (בגובה S1-S2) באמצעות תפרים לא נספגים. לאחר הנחתה, הרשת לרוב מכוסה בפריטונאום כדי להפחית סיבוכים.

 

שיעורי הצלחה

שיעורי ההצלחה האנטומית של סקרוקולפופקסיה גבוהים – כ־85–95% לאורך שנים, עם שיפור משמעותי גם בסימפטומים ובאיכות החיים. שיעור החזרה נמוך יותר בהשוואה לטכניקות נרתיקיות, במיוחד בצניחות אפיקליות מתקדמות.

 

סיבוכים אפשריים

• מוקדמים: דימום, פגיעה בשלפוחית, בשופכה או במעי, זיהום.
• מאוחרים: כאב אגן, דיספראוניה, כשל רשת (erosion/exposure), הידבקויות, חסימת מעי.
• רשת: סיבוכי mesh מתרחשים ב־2–10% מהמקרים ודורשים לעיתים התערבות ניתוחית נוספת.
• סיבוכים ספציפיים לגישה לפרוסקופית/רובוטית: זמן ניתוח ארוך, צורך בלמידה וטכנולוגיה מתקדמת, אך עם התאוששות מהירה יותר ופחות זיהומים.

 

סיכום

סקרוקולפופקסיה היא פתרון ניתוחי יעיל ומוכח לצניחת קודקוד הנרתיק, עם שיעור הצלחה גבוה לאורך זמן. בחירה מדויקת של מטופלות והקפדה על טכניקה כירורגית נכונה חיוניות למזעור סיבוכים והשגת תוצאות מיטביות.