נטייה לפרפור פרוזדורים בלב? תרופות מאושרות לטיפול במחלות מטבוליות ודלקתיות עשויות לסייע
קבוצת מחקר בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב בחנה את יכולתן של שתי תרופות מוכרות ומאושרות לשימוש, להפחית את הנטייה לפרפור פרוזדורים בלב. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Europace, העיתון המוביל של איגוד הלב האירופי בתחום הפרעות הקצב וקיצוב הלב.
פרפור פרוזדורים היא הפרעת הקצב השכיחה ביותר בבני אדם ומהווה אתגר טיפולי משמעותי. חולים עם פגיעה בתפקוד הלב, למשל לאחר התקף לב המלווה באי־ספיקת לב, נמצאים בסיכון גבוה במיוחד להתפתחות הפרעת הקצב. הופעת פרפור פרוזדורים עלולה להחמיר משמעותית את מצבם הקליני של חולים אלו.
מחקרים שנערכו בעבר הראו כי רקמת העליות בלב חולים אלו עוברת שינויים פתולוגיים שונים, בין היתר הגברת תהליכי דלקת והתפתחות של צלקות זעירות ברקמה. שינויים אלו מגבירים את הנטייה להפרעת הקצב ומקשים על הטיפול בה.
מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן־גוריון בנגב בשיתוף בית החולים האוניברסיטאי סורוקה ובית החולים אסותא אשדוד בחן את יכולתן של שתי תרופות מוכרות ומאושרות לשימוש, להפחית את הנטייה לפרפור פרוזדורים עם פגיעה לבבית. הטיפול כלל הן את התרופה סמגלוטייד (Semaglutide), המשמשת כיום באופן נרחב לטיפול בסוכרת ובהשמנת יתר ואף יוחסו לה גם השפעות אנטי־דלקתיות, והן את התרופה קולכיצין, תרופה אנטי־דלקתית ותיקה המשמשת בעיקר לטיפול בהתקפי דלקת מפרקים מסוג גאוט.
עבודת המחקר נעשתה על חולדות שעברו קשירה של עורק כלילי, מצב המדמה התקף לב. החיות קיבלו טיפול תרופתי במשך שלושה שבועות, החל משבוע לאחר הפגיעה הלבבית. לצורך ביצוע המחקר הושתלה בחיות מערכת ייחודית שפותחה בשנים האחרונות במעבדתו של פרופ' יורם עציון, מהמחלקה לפיזיולוגיה וביולוגיה של התא והמרכז לרפואה מחדשת ותאי גזע, באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
תוצאות המחקר הראו כי שתי התרופות הפחיתו באופן משמעותי את הנטייה לפרפור פרוזדורים (ירידה של כ- 50 אחוזים בממוצע), וכן צמצמו תהליכי דלקת ברקמת העלייה. השפעה בולטת במיוחד נצפתה בקבוצת הטיפול בסמגלוטייד שגם הפחית הצטלקות ברקמת העלייה לרמה שקרובה לרמת הבסיס בחיות בריאות. חשוב לציין שההשפעות החיוביות של סמגלוטייד נצפו למרות שלחיות המחקר לא הייתה כלל סוכרת או השמנת יתר, שהן ההתוויות המוכרות של התרופה.
"ממצאים אלו מעלים את האפשרות כי שילוב תרופות מסוג זה בטיפול בחולים עם אי־ספיקת לב ופרפור פרוזדורים, עשוי בעתיד להפחית אירועים חוזרים של הפרעת הקצב ואת ההחמרה הקלינית הנלווית להם", ציין פרופ' עציון.
מערכת המחקר הייחודית שהושתלה בחיות המחקר פותחה במעבדתו של פרופ' יורם עציון וכוללת אלקטרודת סיליקון עדינה המצמידה לרקמת העלייה של חולדות קטבים חשמליים זעירים, ואלו מאפשרים מעקב ארוך־טווח אחר הנטייה לפרפור פרוזדורים לאורך זמן ממושך (שבועות רבים) וללא שימוש בחומרי הרדמה. מערכת ניסוי זו ייחודית לא רק ביכולת לכמת את הנטייה לפרפור פרוזדורים בחיות לא מורדמות לאורך זמן, אלא גם באיכות הגבוהה של הרישום החשמלי המתקבל מרקמת העלייה המאפשר זיהוי מדויק ופרטני של הפרעות הקצב הנבדקות (תכונה שאינה קיימת במערכות הסטנדרטיות המשמשות כיום(.
בנוסף, נעשה שימוש במערכת עיבוד נתונים ייחודית שפותחה בשיתוף עם ד"ר גדעון גרדוול מהיחידה להנדסה רפואית במרכז האקדמי לב בירושלים, ומאפשרת ניקוי דיגיטלי של האות החשמלי העליתי ובהמשך כימות אוטומטי / אובייקטיבי של הנטייה לפרפור פרוזדורים.
המחקר הנוכחי בוצע כחלק מעבודת הדוקטורט של מר אור לוי, סטודנט במסלול MD-PhD, בהנחיית פרופ' יורם עציון ובהשתתפות הקרדיולוגים הקליניים ד"ר גל צבאן מהמערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי סורוקה, פרופ' אבישג לייש־פרקש, מנהלת היחידה לאלקטרופיזיולוגיה וקוצבים במרכז הרפואי אסותא אשדוד וד"ר יאנה קקזנוב מהמחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי אסותא אשדוד. ניתוח הנתונים מרקמת הלב נעשה בשיתוף עם קבוצת המחקר של פרופ' ברנרד אטלי מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
מחקר זה נתמך ע"י האקדמיה הלאומית למדעים, האיגוד הקרדיולוגי הישראלי ומענק פנים־אוניברסיטאי לשיתוף פעולה בין המעבדה של פרופ' עציון לבין המחלקה הקרדיולוגית במרכז הרפואי אסותא אשדוד.
