לימודי רפואה

בשנים הראשונות נערכים הלימודים הקליניים במסגרות מגוונות כגון: מרפאות קהילתיות, תחנות לבריאות המשפחה ("טיפת חלב"), מחלקה לרפואה תעסוקתית, מרכזי שיקום, בתי אבות, חדרי לידה, מחלקות האשפוז והמכונים האמבולטוריים בבית-החולים.

התוכנית הקלינית המוקדמת ללימודי רפואה היא ייחודית לבית הספר לרפואה בבן-גוריון. מטרתה לחשוף את הסטודנטים והסטודנטיות לאנשים בריאים וחולים כאחד בגילאים שונים ובמקומות שונים, כדי ללמוד על השינויים העוברים על האדם במעגל החיים. הסטודנטים והסטודנטיות ילמדו לבצע ראיונות מתאימים לפני גיל ומצב המרואיין, ויכירו גורמים הקשורים לבריאות כגון גורמי סיכון, תפקוד, שירותי בריאות, ועוד.

בשנות הלימוד הקליניות (החל משנה ד') נעשית הרחבה והעמקה של הפעילויות במסגרות הללו. החשיפה הקלינית, משולבת במדעי היסוד לאורך כל השנים, תוך מתן הזדמנויות ליישום מהיר של החומר הנלמד. מדעי היסוד הרפואיים: ביוכימיה, אנטומיה, פיזיולוגיה, פתולוגיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ועוד, נלמדים על-פי מערכות הגוף וסביב בעיות חולי ובריאות של האדם. 

הסטודנטים והסטודנטיות נדרשים לפתח חוש אינטגרציה בין המדעים השונים, לרכוש ולהציג כושר פתרון בעיות ויכולת יישום של החומר הנלמד. באופן זה מתייחס בית הספר לרפואה להיבטים של חולי ובריאות מתוך מבט פסיכו-ביולוגי רחב תוך התייחסות אנושית רחבה לבעיות הבריאות המתגלות לרופא. ​​