המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה
שקיעה חורף

מיזמים ושיתופי פעולה

​​​​​

קריאת ניקוסיה לפעולת אקלים: חזון מדעי ושיתוף פעולה אזורי

בעת שבה אזור מזרח הים התיכון והמזרח התיכון ניצב בחזית משבר האקלים העולמי ומוגדר כ"נקודה חמה" (Hotspot) של פגיעות סביבתית, התכנסו בניקוסיה (אפריל 2026) מנהיגים, מדענים ומקבלי החלטות כדי להתוות דרך משותפת של חוסן ויציבות. "קריאת ניקוסיה" שנולדה בכנס זה, תחת חסות נשיאות קפריסין לאיחוד האירופי, אינה רק אזהרה מפני העתיד, אלא קריאה דחופה לדיפלומטיה מדעית המבוססת על ידע, חדשנות ואחריות משותפת.
ההצהרה מדגישה כי האתגרים הסביבתיים המורכבים של אזורנו אינם עוצרים בגבולות פוליטיים, ולכן הפתרונות להם חייבים להיות קולקטיביים. 
המשתתפים קראו לחיזוק הקשר בין המחקר המדעי למדיניות הציבורית, מתוך הבנה שנתונים מהימנים ושיתוף ידע הם הכלים החיוניים ביותר לבניית חוסן בתחומי המים, האנרגיה, החקלאות והבריאות. במרכז החזון עומדות "יוזמות דגל" חוצות גבולות – פרויקטים של תכנון עירוני חכם-אקלים, ניהול משאבים ושימור מערכות אקולוגיות – שיהוו עוגנים של יציבות כלכלית וחברתית במרחב.
לצד ההכרה במורכבות הגיאופוליטית ובחוסר היציבות האזורי, קריאת ניקוסיה מדגישה את החובה להגן על תשתיות קריטיות ולהבטיח את רווחת האזרחים כחלק בלתי נפרד מהמאבק באקלים. 
המעבר לכלכלה דלת-פחמן מוצג לא רק כצורך סביבתי, אלא כהזדמנות היסטורית לשיתוף פעולה רב-מגזרי שיחבר בין האקדמיה, המגזר הפרטי והחברה האזרחית.
ראש המכון, תמר זנדברג, ייצגה את המכון בכנס והדגישה את החשיבות של חיבור בין המחקר האקדמי ליוזמות אזוריות פורצות דרך. אנחנו כבר פועלים ליישום סעיפי ההצהרה בתוכניות העבודה שלנו לשנה הקרובה.
בעת שבה אזור מזרח הים התיכון והמזרח התיכון ניצב בחזית משבר האקלים העולמי ומוגדר כ"נקודה חמה" (Hotspot) של פגיעות סביבתית, התכנסו בניקוסיה (אפריל 2026) מנהיגים, מדענים ומקבלי החלטות כדי להתוות דרך משותפת של חוסן ויציבות. "קריאת ניקוסיה" שנולדה בכנס זה, תחת חסות נשיאות קפריסין לאיחוד האירופי, אינה רק אזהרה מפני העתיד, אלא קריאה דחופה לדיפלומטיה מדעית המבוססת על ידע, חדשנות ואחריות משותפת.
ההצהרה מדגישה כי האתגרים הסביבתיים המורכבים של אזורנו אינם עוצרים בגבולות פוליטיים, ולכן הפתרונות להם חייבים להיות קולקטיביים. 
המשתתפים קראו לחיזוק הקשר בין המחקר המדעי למדיניות הציבורית, מתוך הבנה שנתונים מהימנים ושיתוף ידע הם הכלים החיוניים ביותר לבניית חוסן בתחומי המים, האנרגיה, החקלאות והבריאות. במרכז החזון עומדות "יוזמות דגל" חוצות גבולות – פרויקטים של תכנון עירוני חכם-אקלים, ניהול משאבים ושימור מערכות אקולוגיות – שיהוו עוגנים של יציבות כלכלית וחברתית במרחב.
לצד ההכרה במורכבות הגיאופוליטית ובחוסר היציבות האזורי, קריאת ניקוסיה מדגישה את החובה להגן על תשתיות קריטיות ולהבטיח את רווחת האזרחים כחלק בלתי נפרד מהמאבק באקלים. 
המעבר לכלכלה דלת-פחמן מוצג לא רק כצורך סביבתי, אלא כהזדמנות היסטורית לשיתוף פעולה רב-מגזרי שיחבר בין האקדמיה, המגזר הפרטי והחברה האזרחית.
ראש המכון, תמר זנדברג, ייצגה את המכון בכנס והדגישה את החשיבות של חיבור בין המחקר האקדמי ליוזמות אזוריות פורצות דרך. אנחנו כבר פועלים ליישום סעיפי ההצהרה בתוכניות העבודה שלנו לשנה הקרובה.

בשם הוועדה המארגנת, להלן קישור לפרסום הרשמי והאחרון לגרסה הסופית של קריאת ניקוסיה לפעולה אקלימית (Nicosia Call for Climate Action). 

בנוסף, קישור לתיקיית כלל המצגות שהוצגו בכנס הבינלאומי שכותרתו:
"פעולה אקלימית במזרח הים התיכון ובמזרח התיכון: שיתוף פעולה אזורי המונע באמצעות מדע וחדשנות".

כמו כן, ניתן לצפות בתמונות מהכנס בחשבון ה־Flickr של נשיאות קפריסין בקישור זה.

 

The Nicosia Call For Climate Action

כנס המדבור- הרצאתו של פרופ' ביל ברנט

ב 30 בנובמבר, 2025, נפתח כנס המדבור בקמפוס שדה בוקר. 
במסגרת אירוח המכון למדיניות אקלים וסביבה והפקולטה ולניהול באוניברסיטת בן גוריון, זכינו לארח את פרופ' ביל ברנט מאוניברסיטת סטנפורד, אחד החוקרים המובילים בעולם בנושאי ארגונים, מנהיגות, עסקים וקיימות.
פרופ' ברנט הוא חוקר בביה"ס למנהל עסקים (GSB) בסטנפורד, ממקימי ביה"ס החדש לקיימות (Doerr School) וראש המחלקה למדעי ההתנהגות הסביבתיים בו.
פרופ' ברנט יציג מחקר חדש תחת הכותרת:
Making Sense of the Anthropocene: The Moral Shift in Public Discourse about Climate Change"
לעיונכם, הקלטות מכנס המדבור ומהרצאתו של פרופ' ברנט:
לכלל ההקלטות מכנס המדבור: DDD2025
למושב הפתיחה- פרופ' ביל ברנט: Opening Session
להרצאתו של פרופ' ביל ברנט: Making Sense...
Making Sense Of The Anthropocene Abstract (November 23 2025)

שולחן עגול- בטחון לאומי ואקלים- דיון על יום המחר

רגע לפני תחילת השנה החדשה, התכנסנו לדיון שולחן עגול במכון, בשיתוף פעולה עם מכון MIND ישראל. 🌱
במהלך הדיון, בו השתתפו נציגים מהממשלה, מכוני מחקר, החברה האזרחית והאקדמיה, הציג המכון טיוטה של ​​עבודה משותפת העוסקת בשני נושאים מרכזיים: תפקיד משבר האקלים והסביבה בביטחון הלאומי של ישראל, וזיהוי הזדמנויות למקם את אתגרי האקלים המשותפים שלנו באזור לקראת שיתוף פעולה אזורי שישפר את היציבות והביטחון.

במיוחד בתקופה קשה זו, דיון ערני ומרתק זה הדגים את עוצמת השאיפה המשותפת שלנו לייצר תקווה ולהוביל את גורלנו בנגב, בישראל, במזרח התיכון ובעולם לעבר עתיד של שגשוג בר-קיימא.

ראש המכון, תמר זנדברג, הדגישה: "אקלים אינו רק נושא סביבתי, אלא עניין של ביטחון לאומי. יציבות משטר, גלי טרור ופליטים, מים, ביטחון תזונתי ואנרגיה הם רק חלק מהנושאים העומדים בבסיס משבר האקלים והסביבה, אשר ממלאים תפקיד קריטי בעיצוב הביטחון הלאומי ושיתוף הפעולה האזורי."

החוקרים שלנו באירוע הצד של MENA - Leading Water Security Innovative Solutions

באירוע הוצגו פתרונות חדשניים ויישומיים לביטחון מים וחקלאות בת־קיימא באזורים מדבריים, בדגש על מדע, צעירים ושיתופי פעולה אזוריים. האירוע התקיים בשיתוף פעולה של משלחת ישראל לארגוני האו"ם ברומא עם EcoPeace Middle East, ובתמיכת המכון שלנו ב- אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. את האירוע ליוותה לירון מעוז, נציגת המשלחת הישראלית לארגוני האו"ם ברומא.
במסגרת האירוע הציגו🔹ד"ר נועה שטיין הציגה מחקר על טכנולוגיות מתקדמות לטיפול, התפלה ושימוש חוזר במים לחקלאות, 🔹והדוקטורנט צח לביא הציג את הפוטנציאל של האצה הירוקה Caulerpa chemnitzia לחקלאות ימית בת־קיימא.
הקהל גילה עניין רב בהיבטים המדעיים, הכלכליים והיישומיים של המחקרים, ומשתתפים ציינו כי זהו “אירוע שמדבר על פתרונות אמיתיים – לא רק סיסמאות”.

גאים בחוקרים שלנו ושמחים לשתף מהעשייה ומהתמונות 🌱

מדיניות אקלים מתחילה בחינוך: סדנת ניירות מדיניות בשדה בוקר

ב 28 באפריל התקיימה בקמפוס שדה בוקר של אוניברסיטת בן גוריון סדנה יחידה במינה בנושא כתיבת ניירות מדיניות אקלים אפקטיביים. סדנה זו, בהנחיית ראש המכון שלנו, תמר זנדברג, לשעבר שרת הגנת הסביבה, מכשירה את המשתתפים לתרגם מחקר מדעי להמלצות מדיניות ברורות ומעשיות. המטרה: קידום מדיניות בת קיימא ויעילה המגנה הן על הסביבה והן על החברה שלנו.

מדוע סדנה זו חיונית?
למרות אזהרות אקלים ברורות וגוברות - כמו עונת השריפות בישראל שהחלה כמעט חודש קודם לכן עקב בצורת קשה - נותר פער משמעותי בין המציאות האקלימית לתגובות המדיניות. דו"ח השקיפות הדו-שנתי (BTR) שהגיש ישראל לאחרונה לאמנת האקלים של האו"ם מגלה התקדמות איטית לקראת יעדי האקלים לשנת 2030, כאשר מאמצי הפחתת הפליטות הנוכחיים צפויים להשיג הפחתה של 19% בלבד, במקום 27% שהתחייבו.
המדיניות האחרונה בתחום התחבורה והמיסוי - כולל העלאות מחירים של עד 33% בתחבורה הציבורית והעלאת מס על כלי רכב חשמליים - מדגישה עוד יותר את הצורך הדחוף בקבלת מדיניות מושכלת, מבוססת מדע וארוכת טווח, תוך הדגשת פער זה.

המכון שלנו הוקם בדיוק כדי לגשר על פערים אלה במדיניות על ידי העצמת מנהיגי העתיד באמצעות הכשרה, חינוך והסברה.