המחלקה למדעי כדור הארץ והסביבה
החנות הוירטואלית
section-bottom

שולחנות הפסיפס

פסיפס של חיים, אהבה, מנהיגות ותקווה

על שולחנות אלו שזורים סמלים, דמויות, נופים, פסוקים וסיפורים המשרטטים את דמותו של רס"ן עידו יהושע האדם, הבן, האב, הלוחם והמפקד. כל אבן בפסיפס היא חלק ממסע חייו; כל צבע הוא ערך שליווה אותו בדרכו.

הפסיפסים מחברים בין עולמות שעיצבו את נפשו של עידו - ילדות ומשפחה, טבע וארץ, תנ״ך וסיפורי גבורה, סרטי ילדות ואהבת האדם.
הם מספרים סיפור על זהות, אחריות, חמלה, אומץ, נתינה ואהבה למולדת.

פסיפס השולחן הקטן - משחק, טבע והמשכיות

במרכז השולחן משולב לוח שחמט ודמקה, שנועד ליצור פינת מפגש ומנוחה עבור משפחות, ילדים, מטיילים ועוברי אורח, מקום לעצור בו לרגע, לשבת יחד, לשוחח ולשחק.

לוח המשחק מסמל יותר ממשחק עצמו.
השחמט והדמקה מבטאים מחשבה, סבלנות, אחריות וקבלת החלטות, ערכים שליוו את עידו לאורך חייו, כלוחם, כמפקד וכאדם.
הם גם מזכירים את החשיבות של זמן אנושי פשוט: רגעים של יחד, של חיוך ושל קרבה בין אנשים.

סביב הלוח משולבים סמלי היחידות שבהן שירת עידו, תחנות במסע חייו, המייצגות מסירות, שליחות ואהבת הארץ.

אלמנטים בשולחן הקטן

הפסיפסים שעל השולחן והמושבים יוצרים יחד מרחב של חיים: מקום שבו זיכרון פוגש משחק, טבע פוגש משפחה, וכאב פוגש תקווה.

חרציות

בפינות השולחן מופיעים פסיפסים של חרציות. בדיוק במקום שבו נפל עידו צמחו חרציות רבות, וחלק מהן נאספו ויובשו בידי בני משפחתו ואשתו. החרצית, הפורחת בפשטות ובאור, הפכה לסמל של זיכרון, חיים והמשכיות, יופי שצומח גם מתוך כאב.

"והיה כנחל איתן"

המילה "איתן" נושאת משמעות עמוקה במיוחד. היא מסמלת כוח פנימי, יציבות, זרימה מתמשכת ושקטה, תכונות שאפיינו את עידו. "איתן" הוא גם שמו של בנו הבכור, שנולד כשלושה חודשים לאחר נפילתו של עידו, שם שנבחר על ידו שבוע בלבד לפני שנפל. הנחל מסמל את המשכיות החיים, זרם שאינו נפסק, זיכרון שממשיך לנוע מדור לדור, ואהבה שנשארת נוכחת גם לאחר האובדן.

צמחים ובעלי חיים מא"י

הדוכיפת - הציפור הלאומית של ישראל, המסמלת חיבור לארץ, לטבע ולשורשים. זוג עגורים - סמל לזוגיות, נאמנות, משפחתיות ונדידה משותפת לאורך הדרך. העגורים היו חלק מנופי ילדותו של עידו בצפון הארץ והפכו לסמל של אהבה וקשר עמוק למשפחה ולטבע. צמחי בר ונופי טבע - המבטאים את אהבתו של עידו לארץ ישראל, למרחבים הפתוחים וליופי הפשוט של הטבע המקומי.

יחידות שלדג ו 669 הן יחידות העילית של חיל האויר הישראלי, המאוגדות כיום תחת כנף 7 לכל אחת מהן סמל ייחודי המשקף את אופי פעולתה.

 

סמל יחידה 669, המציג חתול שחור בעל עיניים ירוקות, נבחר בשל מספר תכונות של החתול המקבילות לאופי היחידה:

  • נחיתה על הרגליים: בדומה לחתולים שתמיד "נופלים על הרגליים", לוחמי היחידה נדרשים ליכולת אלתור ויציאה מכל מצב מורכב אליו הם נקלעים במהלך חילוצים.
  • תשע נשמות: דימוי זה מתחבר לייעוד המרכזי של היחידה – הצלת חיים בתנאים קיצוניים.
  • זריזות וחשאיות: החתול מסמל תנועה שקטה, חשיבה מהירה וחדות, שהן תכונות קריטיות לחילוץ קרבי מעבר לקווי האויב.
  • חריגה מהמסגרת: בסמל המקורי, החתול "חורג" מעט מהעיגול המקיף אותו, מה שמסמל את הצורך בפריצת גבולות ובמציאת פתרונות יצירתיים בשטח.

בנוסף, מספר היחידה (669) נבחר כמחווה לניקולס וינטון, שהציל 669 ילדים מצ'כוסלובקיה ערב מלחמת העולם השנייה.

  • הסמל- ציפור שלדג
  • המשמעות- השלדג נבחר כסמל בשל שיטת הציד שלו הוא מאתר את טרפו ממרחק רב ממתין לרגע הנכון לצלול אליו במהירות ובזווית מפתיעה.
  • סמל יחידת שלדג, המציג את ציפור השלדג, נבחר בשל הדמיון בין אופי הציד של הציפור לבין אופי הפעילות המבצעית של היחידה.
  • הסמל והשם מייצגים מספר עקרונות לחימה מרכזיים:
  • הפתעה וצלילה למטרה-בדומה לציפור השלדג שצוללת במהירות ובחדות מהאוויר כדי לתפוס את טרפה במים, לוחמי היחידה שואפים להגיח במפתיע, לבצע את המשימה בדיוק רב ולהיעלם.
  • מהירות ודיוק- הדימוי של הציפור מסמל פעולה מהירה וכירורגית שאינה מותירה עקבות.
  • שורשים היסטוריים- מקור השם מיוחס לעיתים לציטוט של דייוויד סטרלינג, מייסד יחידת ה-SAS הבריטית (שהיוותה השראה ליחידה), שאמר כי יחידתו תרד על האויב "כמו שלדג היורד על טרפו"

הסמל של בית הספר לכוחות אוויר מיוחדים (כא"ם), השייך לכנף 7 של חיל האוויר, מעוצב בצורת עיגול בעל רקע כחול כהה.

הסמל כולל את המרכיבים הבאים:

  • לפיד בוער: ממוקם בחלקו העליון של הסמל, ומסמל את הלמידה, ההדרכה והעברת הידע בבית הספר.
  • צורות גיאומטריות משולבות: שני משולשים המשולבים זה בזה ויוצרים מעין צורה של יהלום או מגן דוד מופשט, המדגישים את החיבור בין היחידות המיוחדות השונות תחת קורת גג אחת, כמו כן את הדינמיות, החדות והחתירה למטרה של הלוחמים במבצעים מיוחדים בעומק שטח האויב.
  • השילוב בין הצורות- מייצג את "בית הספר האחוד" המקום שבו כל המקצועות המיוחדים של חיל האויר נפגשים כדי לייצר שפה משותפת, למידה רוחבית ושיפור איכות ההדרכה.
  • הצבע הכחול (הרקע)- מסמל את השייכות לזרוע האוויר והחלל.
  • הלפיד/הלהבה (במרכז הסמל)- מסמל את תחום ההדרכה והעברת הידע. הלפיד הוא סמל מסורתי להדרכה המאיר את הדרך לדור הלוחמים.

בית הספר הוקם בשנת 2022 תחת כנף 7 כחלק ממהלך ארגוני רחב בחיל האוויר לאיחוד הכשרת לוחמי הכוחות המיוחדים, בהם לוחמי יחידת שלדג, יחידת  669 ויחידת הנחיתה הקדמית, כשהמטרה נועדה להעלאת האפקטיביות המבצעית על ידי מיסוד ערכים של מקצועיות, שותפות גורל ויכולת התאמה למציאות המשתנה.

סמל חטיבת גולני הוא אחד הסמלים המזוהים ביותר בצה"ל, והוא מייצג את הקשר העמוק של החטיבה לאדמת המדינה.

מרכיבי הסמל ומשמעותם:

  • העץ - במרכז הסמל עומד עץ (לרוב מזוהה כעץ זית, אם כי יש הטוענים שמדובר בעץ אלון) בעל ענפים רחבים ושורשים עמוקים. העץ מייצג את עוצמת החטיבה, את שורשיותה ואת הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין הלוחם למולדת.
  • השורשים- בניגוד לסמלים אחרים, שורשי העץ בולטים וחשופים, מה שמסמל את היותה של החטיבה חטיבת החי"ר הסדירה הראשונה של צה"ל (חטיבה 1) המחוברת לאדמה.
  • צבעי הסמל-
    • ירוק: מסמל את הגנת המולדת ואת אזורי הפעילות המיוערים והפוריים בצפון הארץ.
    • צהוב: מייצג את אזורי הלחימה המדבריים בדרום.
  • צורה מרובעת-תג היחידה של גולני הוא היחיד בצה"ל שצורתו מלבנית/מרובעת (ולא צורת מגן או עיגול). הסיבה לכך היא הרצון לא לקטוע את ענפי העץ ושורשיו בתוך מסגרת צרה, כדי להציגו במלוא הדרו.

הקשר בין הסמל לכומתה החומה של גולני הוא ישיר ומסמל את הערך המרכזי של החטיבה: הקשר לאדמה.

הנה כמה עובדות מעניינות על בחירת הצבע:

  • צבע האדמה- החום נבחר כדי לייצג את אדמת המדינה שעליה הלוחמים מגינים ובה הם נלחמים. זה מתחבר לשורשי העץ שבתג היחידה.
  • המעבר מהכומתה הזית- עד שנת 1976, לוחמי גולני חבשו כומתת זית רגילה (כמו כל חיל הרגלים אז). הלוחמים דרשו צבע ייחודי שיבדיל אותם וייצג את אופי החטיבה "העממית" והשורשית.
  • הצבע המקורי שבוטל- בתחילה הוצעה לחטיבה כומתה בצבע חרדל, אך היא נדחתה על ידי החיילים. לבסוף נבחר הצבע החום, והוא הפך לסמל של גאווה יחידתית.
  • הכינוי "גולני שלי"- הצבע החום הפך לחלק בלתי נפרד מהמיתוס של החטיבה, שמדגישה תמיד את היותה חטיבה של "לוחמים מהשטח".
  • גולני הייתה חטיבת החי"ר הראשונה שקיבלה כומתה בצבע ייחודי לה, ורק אחריה קיבלו הצנחנים (אדום), גבעתי (סגול) והנח"ל (ירוק בהיר) את הצבעים שלהם.

 

 

בה״ד 1 הוא המקום שבו לוחמים הופכים למפקדים.

סמל בה״ד 1 משלב חרב וענף זית.

החרב מסמלת:

  • אחריות פיקודית
  • נכונות להילחם ולהגן
  • סמכות ומנהיגות

ענף הזית מסמל:

  • מוסריות ואנושיות
  • ריסון הכוח
  • אחריות כלפי האדם והחברה

השילוב בין החרב לענף הזית מבטא את תפיסת המנהיגות בצה״ל,
מפקד אינו נמדד רק בכוחו, אלא ביכולתו להוביל אנשים מתוך דוגמה אישית, אחריות וערכים.

בה״ד 1 מסמל את המעבר מלוחם הפועל עבור עצמו — למנהיג האחראי על אחרים.

המסר של הפסיפס

הפסיפס כולו מספר סיפור אחד: על ילד שגדל להיות אדם של אור. על מנהיג שהאמין באנשים. על לוחם שפעל מתוך רגישות וחמלה, אהבת האדם והארץ. ועל אהבה שממשיכה לחיות דרך המשפחה, החברים, הערכים והזיכרון.

כי גבורה אמיתית אינה רק כוח אלא היכולת להאיר לאחרים את הדרך