בימת הספרייה: קבלת החלטות קבוצתיות: יתרונות וחסרונות
הרצאה
על ההרצאה:
מהי קבלת החלטות קבוצתית?
קבלת החלטות קבוצתית היא למעשה הרחבה של תהליך קבלת החלטות אישית, על כל הפגמים וההטיות שמוכרים לפסיכולוגים קוגניטיבים בתהליך זה - כפי שהדגימו באופן מרשים הפסיכולוגים עמוס טברסקי ודניאל כהנמן במחקריהם פורצי הדרך בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים.
אך יש לקבלת החלטות קבוצתית גם מאפיינים ייחודיים, כגון השפעה חברתית, דיון הדדי, וחשיבות הליך קבלת ההחלטות. שכן מתברר שתהליך ואופן קבלת ההחלטות (למשל, דיון אינטראקטיבי, הצבעת רוב) הם קריטיים.
על היתרונות והחסרונות של קבלת החלטות בקבוצה
לקבלת החלטות קבוצתית מספר יתרונות שהודגמו גם במחקרים: אפשרות לסיעור מוחות, שימוש במומחים אנושיים מסוגים מרובים, הצפה של נקודות מבט שונות, הקלה על פתרון בעיות שקשות לאדם בודד, שימוש מושכל בחוכמת ההמונים גם כשכל חבר בהמון אינו מומחה, והגברת יצירתיות כשדרוש פתרון מחוץ לקופסא.
אך המחקרים גם מוצאים שלקבלת החלטות קבוצתית ובאופן כללי לאינטראקציה קבוצתית, יש גם לא מעט חסרונות: בטלנות חברתית, קונפורמיות מוגזמת, צייתנות מוגזמת, קיטוב של דעות בהן החזיקו חברי הקבוצה לפני הדיון, תופעת "חשיבה קבוצתית" שעלולה להוביל להחלטות לא סבירות, קשיים בהתכנסות רוב הקבוצה לפתרון הנכון בהחלטות אסטרטגיות שבהן קשה לבדוק את הפתרון, ואף קשיים תיאורטיים להבטיח שהבחירה של הקבוצה באופציה מסוימת אכן משקפת את דעת הרוב ואינה חשופה לפרדוקסים שונים ולמניפולציה. לכך יש השלכה ישירה גם על תהליכים פוליטיים וכלכליים.
מתי כדאי להשתמש בקבלת החלטות קבוצתית וכיצד יכולים כלי בינה מלאכותית לשפר את התהליך?
בהרצאה אציג את שני הצדדים, על מנת להבין טוב יותר מתי כדאי ומתי פחות כדאי להשתמש בקבלת החלטות קבוצתית.
אצביע גם על כיוון מחקרי חדש שבו מעורבת מעבדתי: שימוש בכלי בינה מלאכותית על מנת לשפר את תהליך קבלת ההחלטות בקבוצה.
על המרצה:
פרופ' יובל שחר מהפקולטה למדעי המחשב והמידע
לפרופסור יובל שחר תארים מתקדמים ברפואה (האוניברסיטה העברית), מדעי המחשב (Yale) ומערכות מידע רפואיות (Stanford). לאחר עשור כחוקר וכחבר סגל מן המניין באוניברסיטת סטנפורד, עבר פרופ' שחר לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב כדי להקים את מרכז המחקר שלה בתחום מערכות מידע רפואיות. במשך שנים אחדות אף היה ראש המחלקה להנדסת תוכנה ומערכות מידע.
כיום הוא פרופסור מן המנין במכון לחישוביות בין תחומית של הפקולטה למדעי המחשב והמידע של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
תחומי המחקר של פרופ' יובל שחר
מחקריו של פרופ' שחר מתמקדים בהיסק תלוי זמן, כריית נתונים מרובים תלויי זמן, תכנון אוטומטי, טיפול רפואי אוטומטי, הנדסת ידע רפואי, וניתוח וקבלת החלטות עבור יחידים ועבור קבוצות. עבודתו יושמה בעיקר בתחומים ביו-רפואיים, וכן בתחום ביטחון הפנים ובתחום אבטחת המידע.
פרסים והוקרה
בשנת 1995 זכה פרופ' שחר בפרס החוקר הצעיר של NIH , כאשר דורג במקום הראשון בארה"ב על הצעת מחקר פורץ דרך בתחום הבינה המלאכותית ברפואה. בשנת 2005 הוא זכה בפרס חברי הסגל של IBM, ובשנת 2008 בפרס תוכנית החדשנות העולמית שלHP . הוא נבחר בשנת 2005 כעמית בינלאומי של האקדמיה האמריקאית למערכות מידע רפואיות (ACMI).
פרופ' שחר היה יושב הראש של אגודת הבינה המלאכותית באירופה (AIME) מספר שנים ועמד מטעמה בראש הועדה המדעית שארגנה מספר כנסים בינלאומיים בתחום הבינה המלאכותית ברפואה. בשנת 2011 יזם את פרוייקט MobiGuide הארופי (13 שותפים, 5 מדינות, 4 שנים, Î7M) לטיפול מרחוק בחולים כרוניים דרך חיישנים, טלפונים חכמים, ושרתי בינה מלאכותית, ועמד בראש הקבוצה שפיתחה את ליבת מערכות תמיכת ההחלטה לרופאים ולחולים.
מאז 2014, פרופ' שחר הוא מופקד הקתדרה על שם יוסף ארטשיק להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 2015 קיבל פרופ' שחר את אות ההוקרה של לשכת מנתחי מערכות המידע בישראל, על תרומתו לתחום מערכות המידע הרפואיות. בשנת 2017 נבחר פרופ' שחר במשאל עולמי כחבר מייסד באקדמיה הבינלאומית למדעי הבריאות (IAHSI) כחלק מהאיגוד הבינלאומי למערכות מידע רפואיות (IMIA).
