אתגרי התחרות
"הצורך הוא אבי ההמצאה" ~ אפלטון
"הצורך הוא אבי ההמצאה" ~ אפלטון
פיצחנו את האלגוריתם לפתרון אתגרים ציבוריים:
כל שנה, השותפים שלנו במערך הדיגיטל הלאומי ובמשרדי הממשלה מביאים איתם אתגרים חדשים – סוגיות אמיתיות שדורשות פתרונות ממשיים. כבר מעל ל-10 שנים שאנחנו סומכים היצירתיות, היכולת והנחישות של הסטודנטים והסטודנטיות שלנו לספק את הפתרונות.
ואנחנו מקצים לאתגרים האלה את כל הסטורי פוינטס 😉


ב-2022 דיווח זק"א על 163 אנשים שנמצאו ללא רוח חיים בבתיהם, ימים ואף שבועות אחרי מותם, וב-מאי 2026 לבדו על 27. איש לא הבחין שהקשר נפסק. בין מי שחיים לבד יש ניצולות וניצולי שואה רבים, שגילם הממוצע כ-88.
לפתח פתרון טכנולוגי פשוט, נגיש ולא פולשני, שיזהה שינוי חריג בשגרה או סימנים לניתוק אצל מי שחיים לבד, ויפעיל בזמן את מי שמתאים: בן משפחה, שכנה או שכן, מתנדבת או מתנדב, הרשות המקומית או גורם מקצועי.
בחלק מהרשויות כבר פועלים שעוני מים חכמים שמתריעים, אבל נדרש פתרון רחב יותר, שאינו תלוי בתאגיד המים המקומי.
זיהוי מוקדם יכול להיות ההבדל בין עזרה בזמן לבין גילוי באיחור. הפתרון לא מיועד רק לניצולות וניצולי שואה, אלא לכל מי שחיים לבד וזקוקים לכך שמישהו ישים לב.
בישראל קיימים מענים, זכויות ושירותים רבים לניצולות וניצולי שואה ולאנשים מבוגרים: ממשלתיים, עירוניים, קהילתיים והתנדבותיים. הבעיה היא לא שאין, אלא שהמידע מפוזר בין משרדים, רשויות, קופות חולים ועמותות, בשפות וברמות עדכניות שונות. מי שזקוק לסיוע צריך לדעת בעצמו מה מגיע לו ולמי לפנות, ולפעמים הוא לא יודע שיש למה.
לפתח מערכת חכמה, בעברית, ברוסית ובאנגלית, שהופכת את המידע המפוזר למפת סיוע אישית. לא עוד מאגר או מנוע חיפוש. המערכת תדע:
המערכת פתוחה לכל מי שמבקשים לסייע: ניצולות וניצולי שואה, בני משפחה, מטפלות ומטפלים, מתנדבות ומתנדבים. היא לא מאמתת רשמית מעמד של ניצול שואה, אלא משתמשת במידע שמסר המשתמש.
הרשות תעמיד לרשות הפיתוח את המידע שברשותה ואיש מקצוע מלווה, ואגף טד"מ במשרד האוצר יסייע ככל שנדרש.
מענים יש, אבל לא כולם מגיעים אליהם. הרשות מדגישה שאלו השנים האחרונות שבהן אפשר עוד לסייע לניצולות ולניצולי שואה, שהאוכלוסייה מצטמצמת ומזדקנת וצרכיה עולים. מערכת כזו עוזרת גם למי שמחפשים סיוע בשבילם.

משרד הפנים מפקח על יותר מ-150 חופי רחצה מוכרזים, והרשויות המקומיות אחראיות על הפעלתם. לפני פתיחת העונה ובמהלכה נדרשות ביקורות: תחנות הצלה תקינות, ציוד חירום זמין ומיקומו ידוע, סקרי סיכונים מאושרים וליקויים מתוקנים. כיום הפיקוח נשען כמעט לחלוטין על ביקורות אנושיות בשטח.
לבחון איך לייעל את הפיקוח באמצעות טכנולוגיה, בפיילוט על חופי הרחצה במחוז תל אביב. המעבר הוא מביקורת פיזית מקיפה בכל חוף למודל של דיווח עצמי מבוקר של הרשויות, בקרה אלגוריתמית וניהול סיכונים מבוסס נתונים. הפיילוט כולל שני חלקים:
ביקורות פיזיות יופנו למקומות שבהם הסיכון גבוה, ולא לכל חוף באותה מידה. אם הפיילוט יצליח, הוא יוכל לשמש בסיס לעדכוני מדיניות וחקיקה, להרחבה לכל הארץ, ואולי גם לתחומי פיקוח נוספים של המשרד.

בינה מלאכותית הפכה למיומנות יסוד כמעט בכל מקצוע, ושירות התעסוקה מרחיב את סדנאות ה-AI שלו ומחלק אותן לשלוש רמות: בסיסית, בינונית ומתקדמת. אבל השיבוץ לסדנאות נעשה לפי הערכה עצמית, שיחה עם מתאמת או מתאם תעסוקה, או זמינות, ולא לפי מה שאדם באמת יודע לעשות. הערכה עצמית גבוהה מדי מובילה לנשירה, והערכה נמוכה מדי לבזבוז זמן בקורס בסיסי.
לפתח כלי מבוסס AI שמאבחן את אוריינות ה-AI והעצמאות של דורשות ודורשי עבודה מתוך התנסות ולא מתוך הצהרה, ומתאים להם את הקורס הנכון ברמה הנכונה. הכלי ישולב באזור האישי באתר שירות התעסוקה (ובמערכת "בינה"), והוא יכלול:
הכלי מוגש כרכיב מוכן לחיבור (קוד, API ותיעוד), לפי דרישות הקליטה של השירות. בונוס: אבחון חוזר בסוף ההכשרה ותמיכה מלאה בערבית.
דורשות ודורשי עבודה יקבלו את הקורס שמתאים להם ולא את זה שהיה פנוי: פחות נשירה, פחות זמן מבוזבז. צוותי התעסוקה והסדנאות יתפנו למקרים שבאמת צריכים אדם, ולשירות יהיה ידע על פערי אוריינות AI לפי מקצוע, לתכנון סל הסדנאות.

רשות ניקוז ירדן דרומי אחראית על השמירה על הנחלים ועל ההגנה מפני שיטפונות, בשטח של כ-660 קמ"ר. פניות לתיאום תכניות, מתב"ע ועד היתר והנחת תשתיות, מגיעות אליה דרך מערכת תיאום תשתיות לאומית, והכמות גדולה. רבות מהפניות אינן מהותיות, והטיפול בהן ידני וחוזר על עצמו, וקשה לזהות את אלה שחשובות באמת.
לבנות מערכת שמייעלת את הטיפול בפניות:
הרשות תוכל להתמודד עם כמות פניות שגדולה מיכולת המענה שלה. יקטן הסיכוי שפנייה מהותית תפוספס, ויגדל הסיכוי להגן על הנחלים ועל כ-200,000 תושבות ותושבים מפני הצפות.

ממציאות וממציאים משקיעים משאבים רבים בהגנה על פטנט, וחלקם נשארים עם מסמך משפטי בלבד, בלי חיבור לשוק. במקביל, פטנטים שפג תוקפם הם נחלת הכלל, ולעיתים מפעלים ועסקים קטנים ובינוניים מפתחים מחדש פתרון שכבר קיים. והתחום כולו נתפס כמורכב ורחוק, בייחוד לצעירות ולצעירים.
לפתח פלטפורמת רשת (Network & Marketplace) שמבוססת על התאמה חכמה (Smart Matching) בין ישויות בשוק הקניין הרוחני, ולא על פרופילים של אנשים:
הפלטפורמה תשרת כמה קהלים: ממציאות וממציאים יקבלו חשיפה ממוקדת, וגופי השקעה גישה מהירה ומסוננת לטכנולוגיות רשומות בישראל. תעשייה מסורתית ועסקים קטנים יוכלו להעלות "אתגר ייצור" ולקבל התאמות לפטנטים ולטכנולוגיות בנחלת הכלל, וחוקרות וחוקרים והציבור הרחב יקבלו מנוע חיפוש לטכנולוגיות ישראליות.
המטרה: להפוך נכסי קניין רוחני ממסמכים משפטיים בארכיון לגורם שמניע שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים.

מערכת שסורקת באופן שוטף רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט ופורומים במדינות שונות, סביב אירועים ספציפיים כמו אולימפיאדה או אירוויזיון, ומספקת תמונת מצב עדכנית של דעת הקהל: מה נאמר, באיזה טון, מי אומר, וכיצד השיח משתנה לאורך זמן.
לפתח מערכת שכוללת:
מערכת כזו תיתן תמונת מצב עדכנית של דעת הקהל סביב אירוע, במדינות ובשפות שונות. היא תראה גם מתי מתרחשת תפנית בשיח, באיזה היקף ובאיזו מהירות, ואיך הדפוסים משתנים מאירוע לאירוע. כך אפשר יהיה להתבסס על מדידה ולא על תחושה.
מערכת שמשלבת הערכה אוטומטית של מועמדות ומועמדים ללימוד שפה עם שותף קולי, גם לתרגול וגם לבחינת הרמה.
המטרה: לחסוך גורם אנושי בשלב המיון ולהכפיל את זמן התרגול בשלב הלימוד.
האתגר:
לפתח מערכת בשני שלבים:
מורות ומורים יוכלו להקדיש את זמנם להוראה ולא למבחני מיון. מועמדות ומועמדים יקבלו רמה בלי לחכות לתור של בוחן אנושי, והתרגול יהיה זמין בכל שעה, בלי תלות בזמן של אף אחד.

ב-2022 הוטמנו בישראל כ-76% מהפסולת העירונית, והמדינה מקדמת מתקני מיון, טיפול בפסולת אורגנית והשבת אנרגיה כדי לשנות את זה.
אבל חלק מההחלטות מתקבלות לפי הזדמנויות והאפשרויות הזמינות, ולא לפי תחזית: כמה פסולת תהיה, איפה, ומתי המערכת תתקרב לכשל. יש מידע רב, והפער הוא בין מה שנאסף ליכולת לחזות ממנו.
לזהות איפה הפער בין המידע שנאסף במשק הפסולת לבין ההחלטות שמתקבלות בפועל הוא הכי יקר, ולבנות את הפתרון שסוגר אותו. הבחירה במה לבנות, למי ואיך היא חלק מהאתגר.
מי יכול להרוויח מהפתרון:
מה המשרד מעמיד: מערכת המידע לתנועות פסולת (בסיס נתונים שמתעדכן תדיר), מערך GIS משרדי, ליווי צמוד, ועבודה מול אנשי תכנון וסביבה במחוזות ובמשרד האוצר. אפשר לשלב גם מידע משלטון מקומי, מתכנון ומקרקעות.
פתרון טוב יאפשר לגורמי התפעול והתכנון להיערך לפי נתונים ולא לפי האפשרויות הזמינות: לזהות היכן המערכת חשופה לפגיעה, ולתעדף מיזמי תשתית לאומיים. ואם הוא ייגע גם ברמת השירות ברשויות, תושבות ותושבים יוכלו לראות איזה שירות הם מקבלים.