האתגר שלכם: לפתח מודל מבוסס בינה מלאכותית שידע לזהות בזמן אמת אנומליות בנתוני הניטור הרציף: נקודות חשודות שעשויות להעיד על חריגה, תקלה או מניפולציה. המערכת תעבוד על סדרות זמן (time series) של נתוני פליטות לאוויר, ותעזור למצוא את ה"סדקים במערכת" שמסתתרים בתוך ים הנתונים.

המשמעות האמיתית של פתרון כזה? המידע שיוצג לציבור יהיה אמין יותר, אנשי המקצוע במטה ובמחוזות יוכלו לפקח בצורה חכמה ויעילה, והאוויר שכולנו נושמים יהיה מוגן יותר. זו ההזדמנות שלכם להשתמש בטכנולוגיה כדי לחזק את האמון בין התעשייה לציבור, ולתת כלים אמיתיים לאכיפה סביבתית, כי אוויר נקי הוא לא מותרות, הוא זכות בסיסית.

האתגר שלכם: לפתח מערכת חכמה שתבצע אוטומציה מלאה של תהליך הגשת הבקשה להיתרי ייצור חשמל. המערכת תכלול:

• הגשה מקוונת עם בדיקות תקינות בזמן אמת (למשל זיהוי כתובת שגויה או שדה חסר).
• מנגנון שמונע המשך תהליך ללא העלאת כל המסמכים הנדרשים.
• רישום אוטומטי של הנתונים לטפסים ולבסיס הנתונים של המינהל.
• בחינה ויזואלית של השרטוטים ההנדסיים באמצעות סריקה מבוססת בינה מלאכותית (AI) לזיהוי אי-התאמות, טעויות והפרות תקן.
• הפקת מספר פנייה ואישור אוטומטי מיידי עם הגשת הבקשה.

המשמעות האמיתית של פתרון זה?
המערכת תייעל באופן דרמטי את תהליך ההגשה - מקיצור זמן קבלת ההיתר מ־6 שבועות לשבועות ספורים ועד שיפור איכות המידע והפחתת טעויות. הפתרון ישפר את חוויית המשתמש של כלל הגורמים המעורבים:
קבלנים ויזמים יוכלו להגיש בקשות מדויקות ולקבל מענה מהיר.
אזרחים (כמו דיירים שממתינים לאכלוס בבניין חדש) ייהנו מקיצור לוחות הזמנים לאספקת החשמל.
מתקנים ציבוריים (בתי חולים, בתי ספר ועוד) ועסקים ותעשיות יחוברו לחשמל במהירות גבוהה יותר וללא עיכובים מיותרים.
מעבר לחיסכון בזמן ובמשאבים, הפתרון יקדם רגולציה דיגיטלית חכמה, יפחית עומס על עובדי המינהל, וישפר את השקיפות והאמינות בתהליכי מתן היתרים – צעד נוסף בדרך לרשות חשמל יעילה ומבוססת נתונים.

האתגר שלכם: לפתח מערכת AI שתדע:

1. ללמוד את תבניות הדיווח וההנחיות של הרשות.
2. להציע תובנות אוטומטיות לזיהוי חריגות, בקרות וניתוחים עסקיים.
3. להריץ בדיקות חכמות מול נתונים אמיתיים ולהפיק סיכומי תובנות ברורים. לאפשר לכל עובד רשות להגדיר מה מעניין אותו ולקבל התראות ותובנות מותאמות.

המשמעות האמיתית של פתרון כזה? הרשות תוכל לפקח באופן חכם, מהיר ויעיל הרבה יותר על פעילות מוסדות פיננסיים ולזהות סיכונים עוד לפני שהם הופכים למשבר. עובדי הרשות יקבלו כלי עוצמתי לחילוץ תובנות מורכבות, והציבור כולו ירוויח שוק הון שקוף, יציב ומוגן יותר. הטכנולוגיה שתפתחו תהפוך את רגולציית שוק ההון למבוססת נתונים באמת ותתרום לאמון הציבור במערכת הפיננסית.

האתגר שלכם: לפתח כלי מבוסס בינה מלאכותית ועיבוד שפה טבעית (NLP) שיוכל:

1. “לתרגם” את הוראות התיקון הכתובות ולהחיל אותן אוטומטית על נוסח החוק.
2. לשלב תיקונים בצורה מדויקת – גם כשהם מוסיפים, מוחקים או משנים סעיפים שלמים.
3. ליצור נוסח מלא ועדכני של החוק, כולל לוג ברור של כל שינוי.
4. לאפשר בקרות ואימותים כך שהתוצר יהיה אמין וניתן לאישור.

המשמעות האמיתית של פתרון כזה? אחרי 75 שנות חקיקה, ישראל תוכל סוף סוף להנגיש לציבור נוסחים עדכניים של כל חוקיה, בצורה דיגיטלית, מהירה ומדויקת. זהו צעד משמעותי לחיזוק שלטון החוק, לשקיפות, ולהנגשת המידע המשפטי לכל אזרח. בעזרתכם, הכנסת תוכל להפוך את ההיסטוריה החקיקתית המורכבת של המדינה לנגישה בלחיצת כפתור ולכתוב מחדש את הדרך בה כולנו ניגשים לחוק.

האתגר שלכם: לפתח מודל/מערכת למדידה וחיזוי של פליטות גזי חממה בפרויקטי תשתית. הכלי יבחן פרמטרים מרכזיים בתהליך הפרויקטלי, מהתכנון ועד ההפעלה, ויאפשר למדוד את הפליטות, לזהות תחומים עם פוטנציאל להפחתה, ולבנות תוכניות התייעלות חכמות.

המשמעות האמיתית של פיתרון כזה?

1. תרומה ממשית לבלימת שינוי האקלים באמצעות צמצום משמעותי של פליטות.
2. שיפור איכות האוויר באזורים הסמוכים לפרויקטי תשתיות – פחות מחלות נשימה ותמותה.
3. הזדמנות עסקית וכלכלית לתעשיית הבנייה – פיתוח חומרים ותהליכים ירוקים כמו בטון ופלדה דלי פחמן.
4. השראה לכלל חברות התשתית בישראל – מודל שיכול להפוך לסטנדרט בתעשייה כולה.

האתגר שלכם: לפתח כלי חכם לסריקה, ניתוח וזיהוי של תוכניות מתאר (תב"עות) המאפשרות הקמת מלונות ואכסון תיירותי. הכלי יוכל:

• לסרוק תקנונים קיימים ולאתר בתוכם מונחים רלוונטיים כגון “מלונאות”, “אכסון מלונאי”, “בתי מלון”.
• לזהות ייעודי קרקע, זכויות בנייה ומגרשים שבהם ניתן להקים מלונאות שטרם מומשה.
• לשלב מידע תכנוני עם מקורות נוספים – תצלומי אוויר, היתרי בנייה ומידע גאוגרפי.
• ליצור בסיס נתונים דינמי שיתעדכן אוטומטית עם כניסת תוכניות חדשות.

המשמעות האמיתית של פתרון כזה?
לראשונה, משרד התיירות יוכל לתכנן ולנהל את תחום המלונאות בישראל בצורה חכמה ומבוססת נתונים – להבין היכן יש עודף או מחסור, לכוון השקעות לאזורים מתאימים, ולחזק את פיתוח התיירות בישראל באופן מדויק ואפקטיבי.

``