נוי טבריה
סטודנטית לתואר שני.
נושא המחקר: ידע, עמדות ואי־ודאות קלינית בקרב צוותים רפואיים ואונקולוגיים והקשר שלהם להפניה לריפוי בעיסוק.
מחקר זה בוחן את הקשר בין דפוסי ההפניות לריפוי בעיסוק בקרב צוותים רפואיים ואונקולוגיים לבין הידע של צוותים אלה לגבי צרכים תפקודיים בעקבות מחלת הסרטן והטיפולים, עמדותיהם לגבי מעורבות ריפוי בעיסוק באונקולוגיה והאי־ודאות של צוותים אלה לצורך בהפניה לריפוי בעיסוק.
מטרות: 1) לתאר את דפוסי ההפניה לריפוי בעיסוק בקרב צוותים רפואיים ואונקולוגיים; 2) לבחון את הקשר בין הידע, העמדות ואי הודאות של אנשי הצוות לגבי הסימפטומים, ההשלכות התפקודיות ותפקיד הריפוי בעיסוק לבין ההפניות בפועל.
הממצאים עשויים להעמיק את ההבנה של חסמים ופערים בהפניית חולים ומחלימים מסרטן לריפוי בעיסוק.
ידע זה יוכל לשמש בסיס לשיתופי פעולה בין־מקצועיים, פרוטוקולי הפניה והכשרות לקידום שילוב הריפוי בעיסוק בטיפול האונקולוגי.
נוי טבריה
סטודנטית לתואר שני
פאולה גרונבאום
סטודנטית לתואר שני.
עובדת במרכז רפואי שיבא תל השומר מ-2011 במכון לשיקום גף עליון ומחלקת טיפול נמרץ כוויות.
נושא המחקר: שילוב שיקום מרחוק בטיפול בכוויות אקוטיות באשפוז- השפעה בתפקוד בזמן אשפוז ולאחר שחרור.
מטרתו המרכזית של מחקר פיילוט זה היא לבחון את היתכנות שילובו של טיפול מרחוק כתוספת לטיפול השיקומי הסטנדרטי במהלך אשפוז אקוטי בעקבות כוויות. המחקר מבקש גם לבחון האם טיפול מרחוק עשוי לתמוך במעבר מהטיפול האשפוזי לשיקום בקהילה לאחר השחרור.
מחקר פיילוט זה עשוי לספק עדות ראשונית לגבי היתכנות שילוב טיפול מרחוק כחלק מהשיקום באשפוז אקוטי לאחר כוויות — תחום שעדיין נחקר במידה מוגבלת. שילוב התערבות מרחוק כבר במהלך האשפוז עשוי להרחיב את אפשרויות התרגול המונחה מעבר למפגשי הטיפול הסטנדרטיים, להגביר את עצימות השיקום ולחזק את מעורבות המטופלים.
בנוסף, המשך התוכנית לאחר השחרור עשוי לתמוך ברצף הטיפולי בין האשפוז לשיקום בקהילה, לצמצם הפסקות בטיפול בתקופה קריטית של ההחלמה, ולעודד התמדה, עצמאות ומוטיבציה באמצעות מרכיבים אינטראקטיביים ומשחקיים. ממצאי המחקר, כגון גיוס, היענות, שביעות רצון, אתגרים טכנולוגיים ותוצאות תפקודיות ראשוניות, יוכלו לשמש בסיס לתכנון מחקר רחב היקף בעתיד.
פאולה גרונבאום
סטודנטית לתואר שני
איה עאמר
סטודנטית לתואר שני.
נושא המחקר: גורמים אישיים, ארגוניים ותרבותיים המשפיעים על אימוץ ויישום Tele-OT בקרב מרפאים/ות בעיסוק במערכת החינוך המיוחד בישראל.
מטרת המחקר: מחקר זה נועד לבחון את הגורמים האישיים, הארגוניים והתרבותיים הקשורים ליישום Tele-OT במסגרות החינוך המיוחד בקרב מרפאים/ות בעיסוק בישראל, בשגרה ובחירום, תוך התמקדות בהבדלים בין מרפאים/ות בעיסוק מהחברה הערבית והיהודית, וכן בזיהוי גורמים ייחודיים לאוכלוסיות המיעוט.
תרומה צפויה: מחקר זה יספק הבנה מקיפה ותלוית-הקשר של יישוםTele-OT , על ידי שילוב של גורמים כלליים לצד גורמים הייחודיים לאוכלוסיות מיעוט. ממצאי המחקר צפויים לתרום לפיתוח אסטרטגיות יישום שוויוניות, מותאמות תרבותית וישימות, וכן לתמוך בשילוב עקבי של Tele-OT בפרקטיקה בעת הצורך, ובמיוחד במצבי חירום.
איה עאמר
סטודנטית לתואר שני
צדף בן יקר גולן
סטודנטית לתואר שני.
מרפאה בעיסוק משנת 2021, עובדת במרכז הרפואי לשיקום בית לוינשטיין במחלקות השונות.
נושא המחקר: איפיון הביצוע היומיומי והתפקוד הקוגניטיבי בקרב מטופלי אשפוז ואשפוז יום המופנים לשיקום אונקולוגי.
סרטן ותהליכי הטיפול בו מובילים לעיתים קרובות לליקויים קוגניטיביים, במיוחד הפרעות קוגניטיביות הקשורות לסרטן (CRCI), המשפיעים על תפקודים ניהוליים (EF), קוגניציה תפקודית (FC) ורווחה רגשית (EWB). אתגרים אלו פוגעים בתפקוד היומיומי ובאיכות החיים. על אף ההכרה בבעיות אלו, קיים מחסור בכלי הערכה קוגניטיביים מותאמים לאוכלוסיית אנשים החיים עם ומעבר לסרטן (PLWBC) הזקוקים לשיקום אונקולוגי. הכלים הקיימים לרוב אינם מתארים בצורה מדויקת את הקשיים הקוגניטיביים התפקודיים.
מטרת המחקר: לאפיין את תפיסת הביצוע היומיומי, התפקודים הניהוליים, הקוגניציה התפקודית, תפיסת הקשיים הקוגניטיביים והרווחה הרגשית בקרב מטופלים במסגרת שיקום אונקולוגי. המחקר יבחן את הקשרים בין משתנים אלו וישווה את רמותיהם בין קבוצות האשפוז המלא לאשפוז יום.
צדף בן יקר גולן
סטודנטית לתואר שני
יובל סקלצקי
סטודנטית לתואר ראשון בריפוי בעיסוק באוניברסיטת בן גוריון. עוזרת מעבדה ומנהלת אתר מעבדה.
יובל סקלצקי
סטודנטית לתואר ראשון