ד"ר רעות בנימין-נצר
המחלקה לריפוי בעיסוק
החיים שלי לפני אב"ג:
נולדתי וגדלתי בבאר-שבע, בה סיימתי תיכון במקיף ז'. סיימתי תואר ראשון בריפוי בעיסוק ותואר שני בנוירולוגיה באוניברסיטת חיפה. את הדוקטורט עשיתי באוניברסיטת בן-גוריון, במחלקה למדעי המוח והקוגניציה. היום אני במהלך לימודי פוסט-דוקטורט, גם כן במחלקה למוח וקוגניציה.
למה דווקא אב"ג?
כפי שציינתי, I was born and raised בבאר שבע, והעיר והנגב קרובים לליבי. לשמחתי, לימודי הדוקטורט שלי החזירו אותי לכאן ובזמן הזה גם הקמתי את משפחתי. כמרפאה בעיסוק שעובדת בנגב המערבי, במרכז הרפואי לשיקום עדי נגב-נחלת ערן, אני יודעת כמה יש מחסור באנשי צוות ממקצועות הבריאות. אני מאמינה כי תושבי הנגב זכאים לקבל שירותים איכותיים ומקצועיים לא פחות מתושבי המרכז, ועל כן חשוב שתהיה הכשרה של מרפאות בעיסוק בנגב. הקמה של תואר ראשון בריפוי בעיסוק בבן-גוריון הייתה שנים רבות בגדר חלום. לשמחתי, זכיתי להיות חלק מהצוות שמקים את המחלקה ואני אסירת תודה על כך. אני חושבת שהמחלקה שלנו חדשנית וייחודית מהפן של הסגל שיש בה. יש למחלקה את ההבנה שעל מנת להוציא לשטח מרפאות בעיסוק טובות, יש צורך שהסגל יהיה מחובר לשטח ויגיע מהשטח, אך גם יהיה בעולם המחקר. וזהו הצוות במחלקה שלנו, שמורכב מנשים מדהימות ואיכותיות. כל מי שמגיע ללמוד אצלנו, זוכה.
מה אני חוקרת?
אני מרפאה בעיסוק שחוקרת כיצד ניתן לשפר את השיקום לאחר שבץ. אני מתמקדת בקשר בין הפגיעה הקוגניטיבית לאחר שבץ, לבין השפעתה על למידה והחלמה מוטורית לאחר שבץ. בנוסף, אני חוקרת האם תוספת שעות טיפול יביאו לשיפור מוטורי לאחר שבץ. בניסיון לענות על שאלות גדולות, כמו האם שיקום בכלל תורם להחלמה משבץ, אנחנו משתפים פעולה עם מרכז מחקר שיקומי בירדן.
תובנה שלי מתחום המחקר שלי:
למוח שלנו יש תפקיד חשוב בחיי היום יום שלנו וגם לאחר פגיעה. אנחנו צריכים להתייחס אליו בכבוד ולא לקחת אותו כמובן מאליו – לישון מספיק, להתאמן ולאכול בצורה נכונה. כפי שאנחנו מחזקים את הגוף ע"י אימון גופני, גם המוח שלנו זקוק לאימון. לא מספיק להיות פעילים, אלא יש צורך לאתגר את המוח כל פעם מחדש, לצאת מאזור הנוחות ולהתנסות בדברים חדשים.
משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
אני אוהבת מאוד משחק והצגות. בעברי הייתי ליצנית רפואית והיום אני מאוד נהנית לשחק דמויות שונות (ע"י הפקת קולות שונים) עם בתי ואחייני.
מקור השראה:
ההורים שלי תמיד היוו עבורי מקור השראה הן בפן האישי והן במקצועי. הם לימדו אותי על כוחה של משפחה, אהבה ללא תנאים והקרבה. בזכותם הגעתי לאיפה שאני היום והם עדיין מלווים אותי בכל שלב בדרך.
כשאהיה גדולה...
כשהייתי קטנה, רציתי להיות שחקנית. בשלב מסוים בחיי הבוגרים, הבנתי שאני רוצה לעבוד עם אנשים, לטפל, להיות משמעותית ולהשפיע. זו הסיבה בה בחרתי בדרך שבחרתי. היום, אני חושבת שאני זוכה לעשות זאת, אבל עדיין שואפת להצליח ליצור שינוי משמעותי עבור מטופלי שבץ.
אם לא הייתי חוקרת, הייתי עוסקת ב...
תמיד שילבתי מחקר עם היותי מרפאה בעיסוק. אז אם לא הייתי חוקרת, כנראה שהייתי "רק" מרפאה בעיסוק עם שאיפה להביא לשינוי ושיפור במקום העבודה שלי.
בקיצור נמרץ:
- קיץ או חורף? אני מעדיפה חורף, אבל אוהבת יותר שעון קיץ
- סטייק או טופו? עוף
- שוק או קניון? מעדיפה לוותר על קניות אם אני יכולה
- קפה נמס או אספרסו? אספרסו
- מיטיבי לכת או בטן-גב? מיטיבי לכת ואז בטן-גב
- רכב או רכבת? רכבת. שונאת לנהוג
- אירופה הקלאסית או המזרח הרחוק? אירופה הקלאסית
- ים או בריכה? בריכה
- כלב או חתול? אוהבת חיות כשהן לא שלי
- פנטזיה או ריאליטי? פנטזיה
כתובת אתר מעבדה:
