ד"ר אלכס ולדמן
המחלקה להיסטוריה של עם ישראל
החיים שלי לפני אב"ג:
נולדתי בלנינגרד, בריה"מ לשעבר, שעכשיו היא סנקט-פטרבורג שברוסיה. מאז גיל 10 גדלתי בבאר-שבע וסיימתי את תיכון מקיף ג'. למדתי באוניברסיטת בן-גוריון, ואחרי סיום הדוקטורט עשיתי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטה העברית. לאחר מכן עבדתי כמה שנים באוניברסיטת תל-אביב ובמכללה לחינוך ע"ש קיי.
למה דווקא אב"ג?
כשבאנו לארץ, גרנו בשכונה ג' והיינו מטיילים בין בנייני האוניברסיטה, שהייתה אז חצי-קמפוס חצי-מדבר. לחזור לכאן עכשיו זו סגירת מעגל מרגשת מאוד. חוץ מזה, לא הייתי יכול לאחל לעצמי סביבה מחקרית, מקצועית וחברתית ומוצלחת ונעימה יותר.
מה אני חוקר?
אני חוקר את תולדות היהודים במזרח אירופה, ובמיוחד את תולדות היהודים דוברי הרוסית. בספר הראשון שלי, שמבוסס על חומר ארכיוני שליקטתי בשלוש יבשות, תיארתי איך זה היה להיות יהודי שהולך לגימנסיה, כלומר לבית ספר תיכון כללי, באימפריה הרוסית במאה התשע-עשרה. היו במחקר הזה כמה תגליות מעניינות, למשל שהשתלבות מוצלחת בגימנסיות לא תמיד הובילה למה שאנחנו קוראים התבוללות, אלא דווקא עזרה לרבים מהתלמידים לגבש תודעה יהודית חדשה, אקטיביסטית. עכשיו אני עובד על פרויקט גדול שעוסק בקשר בין ישראל ליהודי ברית המועצות אחרי מלחמת העולם השנייה והשואה. הפרויקט הזה, שבו אני מנסה להבין מחדש את הסיפור הארוך של המפגש בין יהודים מבריה"מ לבין ישראל, מחזיר אותי לשאלות יסודיות של שייכות וזהות ששאלתי את עצמי עוד כילד בבאר-שבע. כלומר זה בעצם לא רק מחקר על מה היה בעבר, אלא על איך אנחנו מבינים את עצמנו ומגדירים את הזהות היהודית שלנו אז והיום.
תובנה שלי מתחום המחקר שלי:
מי שטוענים שיש דרך אחת נכונה להיות יהודי – לא מכירים את הסיפור ההיסטורי של היהודים ולא מבינים אותו. ללמוד היסטוריה יהודית זה קודם כל להתחיל להבין כמה מגוון ומרתק הסיפור הזה.
משהו שלא כתוב ב-CV שלי:
אחד התחביבים שלי הוא תחבורה ציבורית. למזלי, רכבות, חשמליות וכלי תחבורה אחרים הם גם תופעה היסטורית. אז לפעמים אני מצליח לשלב את התחביב עם העבודה, כלומר לכתוב וללמד על רכבות בהיסטוריה, או ללמד היסטוריה באמצעות סיפורים על נסיעות ומסעות.
מקור השראה:
יש כמה, אבל כאן אני רוצה להזכיר את המורה חביבה גמליאלי מבית הספר היסודי קורצ'אק בשכונה ה' בבאר-שבע. אמנם לא הייתי תלמיד מצטיין, אבל היא השפיעה עליי עמוקות: בסיפורים על הדרך שעשתה עד שרכשה השכלה, באהבה שלה לתרבות העברית, בשיחות שלה איתנו על הצורך להתאמץ ועל האפשרות להצליח גם כאשר גדלים בפריפריה.
כשאהיה גדול...
בילדותי רציתי להיות נהג חשמלית. זה לא כל כך הסתדר ועכשיו בכלל מסתמן שאצטרך לדחות את הגשמת החלום הזה למועד בלתי ידוע.
אם לא הייתי חוקר, הייתי עוסק ב...
נהג חשמלית (ראו הסעיף הקודם).
בקיצור נמרץ:
- תכנון מדוקדק או ספונטניות? בלי תכנון אין ספונטניות.
- פילאטיס או ספינינג? סתם ריצה, למה צריך להתחכם?
- בוקר או לילה? גם וגם.
- קיץ או חורף? בארץ – בעיקר חורף וקצת סתיו, כאשר פחות חם ומתחילים להשמיע את "שיר תשרי" ברדיו.
- סטייק או טופו? לא זה ולא זה.
- שוק או קניון? גם וגם.
- ברי סחרוף או נועה קירל? מבין שני אלה – סחרוף.
- קפה נמס או אספרסו? אספרסו.
- מיטיבי לכת או בטן-גב? מיטיבי לכת.
- ערב חברים או ערב לבד? גם וגם.
- רכב או רכבת? ברור שרכבת.
- אירופה הקלאסית או המזרח הרחוק? אירופה, אבל לא רק הקלאסית.
- ים או בריכה? לא משנה, רק שיהיה קצר.
- עיר או כפר? עיר.
- סרט בקולנוע או בינג' בנטפליקס? סרט.
- הודעת טקסט או שיחה? טקסט.
- כלב או חתול? חתול.
- פנטזיה או ריאליטי? לא זה ולא זה.
- שלושה דברים שהייתי לוקח/ת לאי בודד? את אשתי ושני הילדים שלי.
