מניעת הטרדה מינית באוניברסיטה

החוק מונה 6 התנהגויות שמוגדרות כהטרדה מינית: 

1. סחיטה באיומים, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני
2. מעשים מגונים
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות
4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעונין בהתייחסויות האמורות. במקרה של יחסי מרות או יחסי השפעה, למשל בין מרצה לסטודנט או סטודנטית, הצעות או התייחסויות אלו, גם אם הצד המוטרד לא הראה לצד המטריד כי הוא אינו מעוניין, נחשבות להטרדה מינית.
5. ההתייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית. התייחסות מבזה גם אם לא מפונית לאדם ספציפי יכולה להחשב להטרדה סביבתית.
6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום. 

אנו מעודדים פנייה לנציבות למניעת הטרדה מינית. רק על ידי ​טיפול נחוש בתופעה ניתן למגרה. חשוב לדעת כי הטיפול במסגרת האוניברסיטה יכול להיות מסלול יחיד, ויכול להתנהל במקביל לפנייה לגורמים נוספים מחוץ לאוניברסיטה.  

לפיכך, להלן האפשרויות:

1. לפנות לנציבות למניעת הטרדה מינית באוניברסיטה או בקמפוסים הנלווים לקבלת ייעוץ ובדיקת האפשרות להגיש תלונה במסגרת האוניברסיטה. פרטי הנציבות מצויים באתר זה. הגשת תלונה תאפשר לאוניברסיטה לסייע לך, כמו גם תעזור לנו להרחיק את  המטרידים וכן להמשיך לפעול ליצירת סביבת לימודים  ועבודה בטוחה בקמפוס.

2. להגיש תלונה במשטרה.

לא, אין לך מחוייבות כזו. הנציבות תייעצנה לך, לאחר שמיעת סיפורך, מה ניתן לעשות. בעיקרון אם הנציבות תתרשמנה שהייתה הטרדה מנית אבל אינך רוצה להגיש תלונה הן תהיינה חייבות על פי חוק לפעול ולברר את מקרה ההטרדה גם אם לא הגשת תלונה. 

חשוב לציין כי הגשת תלונה היא רצויה וחשובה כי היא מאפשרת לנציבות לא רק לברר את המקרה אלא גם להמליץ על דרכי פעולה כנגד המטריד או המטרידה.

​התנכלות על רקע תלונה על הטרדה מינית היא עבירה חמורה. הנציבה למ​ניעת הטרדה מינית באוניברסיטה תדאג מיד עם קבלת התלונה לנקוט בכל האמצעים כך שהמטריד או המטרידה לא יוכלו להתנכל. למשל אם מדובר במרצה בקורס הרי שהנציבה תנקוט בסעד ביניים שמשמעו  שלמרצה לא תהיה כלל השפעה על הציון שלך בקורס או על כל דבר אחר הקשור אליך. אם מדובר במנהל או מנהלת שאת או אתה כפופים לו, תתבצע הפרדה מבחינת מרות כך שלא תתאפשר כל התנכלות.

​החוק למניעת הטרדה מינית הביא עימו גם שינוי גישה חברתית כלפי הצד המטריד והצד המוטרד. אנשים שביצעו הטרדה מינית נענשים הן ע"י ענישה משמעתית / פלילית והן על ידי הציבור. מי שהוטרד לא אשם בדבר, והנהלת האוניברסיטה מחויבת לספק הגנה מלאה לכל מי שהוטרדו ולדאוג שלא יפגעו.

​בנוסף למערך התמיכה האישית בהגשת התלונה, האוניברסיטה יכולה לס​ייע לך גם בתמיכה אקדמית. האוניברסיטה תסייע לך למצוא הנחייה חלופית, בהארכת מועדי הגשה ובכל עזרה נוספת הנדרשת להשלמת הלימודים כראוי.

​ניתן לפנות לנציבה גם אם אין בכוונתך להגיש תלונה פורמאלית. הנציבה תעשה את המקסימום שניתן לעשות, כולל שיחה עם האדם עליו התלוננת בהסכמתך, ללא גילוי הפרטים שלך. יחד עם זאת, בלי הסכמתך לתת עדות בוועדת משמעת יהיה קשה ולעיתים בלתי אפשרי להעמיד את אותו אדם בפני ועדת משמעת או להעניש אותו. אם אין בכוונתך להיחשף, הממונה לא תחשוף את זהותך ללא הסכמתך. גם בתלונה אנונימית יש תועלת, שכן המטריד יוזהר וכמו כן ייתכנו מקרים בהם ניתן יהיה לטפל בתלונה גם כאשר היא אנונימית (כמובן שכאשר מדובר בתלונה שעצם השיחה עם המטריד תגרום לחשיפת המתלונן או המתלוננת, לא ניתן יהיה לזמן אותו לבירור ללא הסכמת המתלונן או המתלוננת לחשיפת הזהות שלו או שלה). 

הנציבה תיפגש איתך כדי לשמוע מה קרה. ככל ותחליט או תחליטי להגיש תלונה, הנציבה תרשום את התלונה שלך במלואה. לאחר מכן היא תבקש ממך לקרוא את התלונה ולהכניס בה תיקונים במידת הצורך. לאחר אישור שהתלונה הכתובה מייצגת נאמנה את דברייך, יש לחתום עליה לאישור. הנציבה תקיים הליך בירור - הן עם הנילון והן עם כל גורם שלדעתה רלוונטי לתלונה. היא תנקוט בצעדי ביניים, ככל ויידרש. בסיום הבירור היא תגיש המלצה מפורטת לנשיא האוניברסיטה, בעקבותיה יקבל הנשיא החלטה: קבלת התלונה ובירורה במסגרת הליך משמעתי / הליך שימוע, החלטה על נקיטת צעדים או גניזת התלונה.

החל משנת 2024 לאוניברסיטה בית דין יעודי ומקצועי לטיפול בהטרדות מיניות, המטפל ודן בכל תלונה המגיעה לכדי הליך משמעתי. בדיונים בבית הדין, האוניברסיטה היא הצד התובע והיא ממנה תובע או תובעת מטעמה המציגה את המקרה. הדיון נידון בפני 3 "שופטים":

אם או אב בית הדין שהם שופטים בדימוס או משפטנים, ושני "שופטים" מקהילת האוניברסיטה שזהותם נקבעת לפי זהות המתלונן או המתלוננת והנילון או הנילונה. כך למשל באם מדובר בתלונה של מרצה שהטריד סטודנטית, אז שני השופטים הנוספים יהיו נציגים של הסגל האקדמי ונציג או נציגה של האגודה הסטודנטיאלית שהיא או הוא עו"ד. במהלך הדיונים הצד התובע מציג את התלונה והראיות ומזמנים עדים באם ישנם. המתלונן או המתלוננת מופיעים כעדים, ומקבלים עדכון וליווי במהלך התהליך. בית הדין מכריע האם התקיימה הטרדה מינית ובאיזה סעיף ובהתאם לפסק הדין גם יקבע העונש לנילון.