ההשפעות הנסתרות של רעש תנועה בכבישים על התנהגות חיות בר

המחקר בחן את השפעת זיהום רעש על בעלי חיים

רעש תנועה בכבישים נישא עד לאזורים טבעיים ומגיע למרחק רב יותר ממה שרוב האנשים מעריכים. חשיפה לזיהום רעש יכולה לשבש התנהגויות מפתח רבות של בעלי חיים, כולל מציאת מזון, הימנעות מטורפים, טיפול בצאצאים ואף תקשורת זה עם זה. בעוד שאנשים יכולים למדוד, לייצר מודלים ולמפות רעש, מדידות אלו אינן אומרות לנו ישירות אם וכיצד רעש משפיע על בעלי חיים.

במחקר שנערך ע"י יעל לנרד וד"ר גופל מורלי, בהנחיית פרופ' אורי רול ופרופ' עודד ברגר- טל, מהמכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יצרו החוקרים מסד נתונים חדש שהתבסס על ספרות מדעית שפורסמה בעבר, וכולל את מרחקי ההשפעות השונות של רעש התנועה בכבישים, על התנהגויות חיות בר.

רשימת בעלי החיים והתנהגויותיהם המושפעות מרעש הכבישים ארוכה וכוללת נציגים מבין היונקים, העופות, הדו-חיים ובעלי חיים נוספים. באמצעות מודל מרחבי ומיפוי, החוקרים הצליחו להעריך את "עלות השטח" של רעש כבישים עבור בעלי חיים על פני מדינה שלמה. כלומר, בכמה אחוזים מן השטח צפויות השפעות שליליות של רעש על בעלי חיים והתנהגותם הטבעית.

מיפוי המרחב האקוסטי ככלי להערכת השטח האבוד

כדי לחשב את אובדן השטח הזה, נעשה שימוש בגישת "מיפוי המרחב האקוסטי (סאונדסקייפ)". שיטה זו משמשת מהנדסים, חוקרים ואקוסטיקאים, מתחומי החברה והרוח, במטרה להדגיש את ההשפעות של צלילים על תפיסת המרחב על ידי בני אדם, תוך תיאור האופן בו הסביבה האקוסטית נחווית ברמה סובייקטיבית ולא ביחס למדידת עוצמות או תדרים.

חווית הסביבה האנושית נמדדת באמצעות שאלונים אבל גם באמצעות תצפיות התנהגותיות. החוקרים עיבדו גישה זו לחיות הבר, כדי ליצור לראשונה את 'מפת המרחב האקוסטי', המשקפת את חווית הסביבה בהתבסס על התנהגות חיות בר. במיפוי התמקדו החוקרים בהתנהגות ובקבוצת המינים שיש לגביהם את המידע הרב ביותר: בחירת אזורי קינון בקרב עופות.

הממצאים הצביעו על מגמה מדאיגה

בניתוח אובדן השטח הפוטנציאלי בעקבות שינוי בחירת בית הגידול של ציפורי הרבייה ברחבי מדינת ישראל כולה, עקב השפעות רעש תנועת הכבישים, נמצאה מגמה מדאיגה: הפגיעה בקינון ציפורים בעקבות זיהום רעש מגיעה לכדי 42% מהשטחים הפתוחים בישראל. גם על 23% מהאזורים המוגנים סטטוטורית, אותם אזורים הנחשבים מוגנים מפני פגעי הסביבה כמו שמורות טבע או גנים לאומיים, אינם מוגנים בפועל מפני זיהום רעש. ממצאים אלו מדגישים את ההשפעות המזיקות של רעש תנועת הכבישים על חיות בר, במיוחד בכל הקשור לאזורי הקינון של הציפורים.

"הנתון הגבוה המצביע על כמחצית מהשטחים הפתוחים כבעלי אטרקטיביות נמוכה לציפורי הבר המקננות צריך להדאיג את הרשויות ולהניע לנקיטת פעולה באופן שיאפשר לשמור על בעלי החיים והאדם כאחד", התריעה לנרד. 

מה אפשר לעשות כדי לשמר את בתי הגידול של ציפורים באזורים עם רעש?

החוקרים מצביעים על מספר פעולות בהן ניתן לנקוט בכדי לשמר את בתי הגידול באזורים המועדים לרעש התנועה בכבישים, כגון: שיפור תחזוקה, תכנון נופי, ולבסוף פיתוח כבישים בהתאם למוקדים בעלי ערך סביבתי גבוה. חשוב לזכור שישנם פתרונות לנושא הרעש אשר משמשים בהקשר האנושי. "הטכנולוגיה להפחתת רעש מכבישים בסביבה קיימת, אך אינה מיושמת עבור בעלי החיים. עם זאת, בשנים האחרונות עם עליית המודעות בנושא ניתן לראות בעולם שינוי מגמה והטמעה של כלים אלו להגנה על המגוון הביולוגי", מוסיפה לנרד.

"הרחבת מחקר זה בעתיד עבור מקורות רעש ומינים נוספים, תסייע לנו, בני האדם, להבין כיצד בעלי חיים חווים את העולם,ולזהות מקומות שבהם רעש גורם לפגיעה נסתרת לעין", הסביר פרופ' ברגר-טל." מחקר זה עשוי לקדם גם את הידע שלנו בהקשר זה בכדי  לקדם מדיניות שתתמקד בזיהום בלתי נראה, כגון רעש".

עוד על המחקר

מחקר זה נתמך כחלק מפרויקט נרחב ע"י רשות הטבע והגנים, הקרן הלאומית למדע (מענק מס' 2019059) והקרן הדו-לאומית למדע ישראל-ארה"ב (מענק מס' 756/23).

ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת  People and Nature.