פותחים חלונות, משנים חיים

המחזור ה־12 של תוכנית חלונות לחלומות לאסירים הגיע לסיומו בקיץ האחרון בטקס מרגש ומעורר השראה. בטקס השתתפו בוגרי התוכנית, בכירי הנהלת האוניברסיטה ונציגי שירות בתי הסוהר.

משתתפי המחזור – אסירים מבתי סוהר בדרום הארץ – החלו את לימודיהם במרץ 2025 וסיימו אותם במהלך הקיץ. המרצים, כולם חברי סגל וסטודנטים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, העניקו למשתתפים היכרות עם מגוון תחומי דעת אקדמיים, בהם רפואה, כלכלה וגאוגרפיה, ובכך הרחיבו את אופקיהם ופתחו בפניהם עולמות חדשים.

שוחחנו עם מקונן פנטה וניצן קידר, סטודנט וסטודנטית בבית הספר לרפואה ע״ש ג’ויס ואירווינג גולדמן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על חוויותיהם כמדריכים בקורס ״מבוא לרפואה״, שאותו לימדו במסגרת התוכנית.

״למרות ניסיון קודם בהוראה, זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי חיבור כל כך עמוק ומרגש סביב למידה״, מספר מקונן, כיום בשנתו השנייה ללימודי הרפואה. ״הסקרנות של האסירים, השאלות שלהם והרצון שלהם להבין לעומק הציתו בי מחדש את התשוקה ללמוד ולחקור. הרגעים שבהם שיתפו מחוויותיהם האישיות, לצד ההקשבה והכבוד ההדדי ביניהם, יצרו מרחב יוצא דופן. זו הייתה חוויה משמעותית באמת, כזו שאקח איתי הלאה״.

ניצן מוסיפה: ״ברפואה, בדיוק כמו בפרויקט חלונות לחלומות, ניתנת לי ההזדמנות לפגוש אנשים שונים מאוכלוסיות שמעולם לא דמיינתי שאפגוש, ולהיות נוכחת באמת עבורם. מתוך המפגשים הללו אפשר לחולל שינוי שחורג הרבה מעבר לטיפול הרפואי עצמו".

מאשדוד לרפואה

מקונן פנטה נולד וגדל באשדוד להורים שעלו מאתיופיה והתמודדו עם אתגרי ההגירה וההשתלבות. בילדותם, עודדו הוריו של מקונן אותו ואת אחיו להשקיע בלימודים, מתוך אמונה שחינוך הוא המפתח להזדמנויות ולהצלחה.

כבר מגיל צעיר גילה מקונן עניין רב בגוף האדם ובעולם הרפואה. בתיכון בחר ללמוד את המסלולים המתקדמים ביותר בכל מקצוע אפשרי. ״עשיתי זאת על מנת שכאשר יגיע הרגע לבחור מסלול אקדמי, יהיו לי כמה אפשרויות ואוכל לבחור במקצוע שאני רוצה באמת״, הוא מסביר.

לאחר התיכון למד בישיבה ולאחר מכן התגייס לצה״ל ושירת כלוחם בצנחנים. עם שחרורו, עבד כמדריך נוער, והוא גאה במיוחד ביוזמה שהוביל – הקמת קבוצה שליוותה תלמידי תיכון לקראת שירות משמעותי בצבא.

במהלך תקופה זו, כשכבר החל לחשוב על לימודים אקדמיים, עבר קורס עזרה ראשונה במד״א.

״הקורס העניק לי כניסה מקצועית לעולם הרפואה – אנטומיה, גישות לטיפול בחולה ועוד – והוביל אותי למעורבות עמוקה בנושא. ככל שהקורס התקדם, העניין רק הלך וגבר, ובשלב מסוים היה לי ברור שזה התחום שאותו אני רוצה ללמוד ושבו ארצה לעסוק״.

מקונן עבר את מבחני הקבלה והתקבל לבית הספר לרפואה ע״ש ג’ויס ואירווינג גולדמן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תוכנית ״ייחודית בגישתה, עם דגש על קשר אנושי והתנסות קלינית כבר משלבים מוקדמים״, לדבריו.

הוריו ליוו אותו ותמכו בו לכל אורך הדרך. ״הם גאים מאוד, במיוחד לאור העובדה שהם עצמם לא זכו להשכלה אקדמית, ואילו אנחנו – ילדיהם – כן״, הוא משתף. ״זו הצלחה שמרגשת את כולנו״.

להיות עוגן של יציבות בתוך סערה

ניצן קידר, בת 26, גדלה במושב בת חפר שבאזור השרון.

כיום, בשנתה השלישית ללימודי הרפואה, ניצן מתאפיינת במגוון תחומי עניין ותשוקות. מאז ומתמיד נמשכה לאמנות. ״אני אוהבת ליצור, לבנות ולעצב מאפס. בעיניי זה תהליך שמאוד דומה לרפואה, הדורש דיוק, רגש ותשומת לב לפרטים הקטנים״, היא אומרת. אהבתה לבעלי חיים הובילה אותה, לאחר שירותה הצבאי, לעבוד במשך ארבע שנים במרפאה וטרינרית.

כבר בתיכון ידעה ניצן שהיא רוצה להיות רופאה. היא למדה את כל מקצועות המדעים האפשריים והחלה להתנדב במד״א בגיל 15. עד היום היא צברה 11 שנות ניסיון כחובשת: ״חוויתי שם רגעים שמזכירים לי שוב ושוב למה בחרתי במקצוע הזה".

״האשרור לבחירה הזו הגיע אחרי התיכון, במהלך השירות הצבאי שלי כבקרית טיסה״, היא מספרת. ״התפקיד אמנם לא היה קשור ישירות לרפואה, אך הציב אותי במצבים קיצוניים ודרש קבלת החלטות מהירה והתמודדות עם אתגרים מורכבים בזמן אמת. במובן מסוים, החוויה החיובית עם צוותי האוויר חיזקה את הרצון שלי לעסוק במקצוע מאתגר כמו רפואה״.

״ההחלטה הסופית ללמוד רפואה לא הייתה רק מתוך רצון לעשות טוב, אלא מתוך קריאה פנימית״, היא מוסיפה. ״תמיד נמשכתי לרגעים שבהם צריך לעמוד איתן בתוך מציאות סוערת, להיות עוגן של רוגע ונוכחות״.

זו שנתה השנייה של ניצן כמדריכה בתוכנית חלונות לחלומות, והחוויה, לדבריה, רק הולכת ומעצימה.

״אני יכולה לומר בביטחון שכל אסיר הוא עולם ומלואו – עם סיפור חיים ותכונות ייחודיות. אבל לכולם משותפים הסקרנות והרצון ללמוד ולהתפתח. זה לא דבר שרואים בכל מקום. אני מרגישה זכות גדולה להיות עדה לכך״, היא אומרת.

150 בוגרים ב-12 שנים

לצד מגוון תוכניות להשכלת מבוגרים, שמפעילה אוניברסיטת בן-גוריון בנגב עבור קהלים מגוונים מרקעים שונים, התוכנית חלונות לחלומות מבטאת, הלכה למעשה, את התפיסה שלפיה האוניברסיטה שייכת לכולם, ושבכוחם של ידע והשכלה לשנות חיים.

התוכנית, פרי שיתוף פעולה בין המחלקה למעורבות חברתית באוניברסיטה, בראשות עו״ד ורד סרוסי כץ, לבין שירות בתי הסוהר, הייתה הראשונה מסוגה בישראל. היא הושקה במטרה להעניק לאסירים ביטחון ואמונה ביכולתם להשתלב מחדש בחברה. מאז הקמתה בשנת 2013, סיימו את התוכנית למעלה מ־150 אסירים.

אחד המשתתפים, המזוהה כ-א’, סיכם את חוויית לימודיו באוניברסיטת בן-גוריון בנגב:
״כשנכנסתי לקורס, לא העליתי בדעתי לרגע שאמצא את עצמי במקום כזה – לומד קורס ברפואה במוסד אקדמי, פוגש מרצים מאוניברסיטת בן-גוריון. מי היה מאמין שבתקופה כל כך חשוכה בחיים אפשר להדליק אור? ההצצה הזו לעולם האקדמי הציתה בי משהו. היא גרמה לי לרצות יותר, להאמין שאני יכול. והיא חידדה עבורי אמת פשוטה שהפכה לאמת העמוקה ביותר שלי: חלומות לא חייבים להישאר בראש. אפשר להגשים אותם. וזו רק ההתחלה״.