כיצד לסייע לנפגעי הלם וחרדה בזמן אמת?

אפליקציה ישראלית חדשה לסיוע לנפגעי הלם וחרדה בזמן אמת

ד"ר טליה מיטל שוורץ-טיירי, ראשת מעבדת AI for Resilience and Social Welfare R&D באוניברסיטת בן- גוריון בנגב, פיתחה מערכת המעניקה הנחיות מיידיות באמצעות מערכת בינה מלאכותית המבוססת על מחקרים מדעיים ומידע של מקרי הלם וחרדה שטופלו על ידי מומחים בשטח. האפליקציה ניתנת להתקנה בכל סמארטפון או מחשב, מספקת לכל אדם, גם ללא הכשרה, המלצות כיצד לפעול בהתאם לאירוע, תוך שניות ספורות. בעזרת מימון תחרותי מקרן מחקר יישומי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, פותחה האפליקציה וכעת היא מונגשת לציבור בשלוש שפות- עברית, ערבית ואנגלית.

איך ניתן לסייע לנפגעות ונפגעי הלם וחרדה?

סימפטומים של הלם מופיעים לרוב לאחר אירוע טראומטי פתאומי ועלולים לכלול שיתוק, רעידות, בכי בלתי נשלט או הקאות. המודלים המקובלים לסיוע לנפגעי הלם בעקבות אירוע טראומטי כוללים מספר פעולות אותן צריך לבצע אדם על אדם אחר השרוי בהלם או על קבוצה, שמטרתם להשיבו לתפקוד. בשטח, גם לצוותים עם הכשרה, קשה לזכור את שלבי הפרוטוקול ולהתאימו לאירוע או לגיל הנפגע.

לכן, האפליקציה  משמעותית בזמן אמת, היות והיא מנחה את המסייע בדיוק איך לפעול מול הנפגע, גם אם הזירה קשה ומבלבלת. ד"ר שוורץ-טיירי מדגישה שהשימוש באפליקציה מאפשר למנוע סימני הלם וחרדה, שעצם הופעתם מגבירה את הסיכוי לחוויית פוסט טראומה בהמשך.

האפליקציה מתאימה לשימוש ב-48 השעות הראשונות לאחר האירוע 

"הזמן הטוב ביותר להשתמש באפליקציה הוא מיד אחרי האירוע, אבל הפעולה לפי ההמלצות מותאמות המקרה יעילות מול הנפגעים גם ב- 48 השעות הראשונות אחרי האירוע", היא מסבירה. לרוב, באירוע עצמו רמות האדרנלין גבוהות וסימני ההלם נחווים רק לאחריו, בבית החולים או בשעה שאדם יוצא מהמקלט. על כן המשתמשים מזינים באפליקציה תיאור מקרה קצר של האדם או הקבוצה שחוו אירוע קיצון, עם או בלי תיאור תסמני ההלם, ומקבלים תוך שניות הנחיות מותאמות למקרה. בצורה זו ניתן לסייע לכוחות חירום בינלאומיים, לארגוני סיוע, ולמערכות אזרחיות במדינות המתמודדות עם אסונות, טרור או מלחמה.

סיוע לנפגעות ונפגעים - גם בבחריין ובאיחוד האמירויות

בשבועות האחרונים יזמה ד"ר שוורץ-טיירי, מהמחלקה לעבודה סוציאלית, קשר עם שגרירויות ישראל וגורמים מדיניים בבחריין ובאיחוד האמירויות, מדינות שמוצאות את עצמן לראשונה מתמודדות עם מציאות של ירי וטראומה אזרחי."הבנתי משיחות שלי עם השטח שאין להם אפילו התרעות, מדובר באומות קטנות יחסית, שלא היו מורגלות לאירועי חירום בהיקפים כאלה. זו חשיפה עצומה ליכולות שלנו לסייע". לדבריה, בניגוד לישראל, שבה קיימת תרבות של היערכות, מיגון וניסיון מצטבר, במדינות המפרץ אין עדיין מערכות מבוססות להתמודדות עם טראומה אזרחית. על כן, ד"ר שוורץ-טיירי , יחד עם סמר אלצראיעה, סטודנטית  במעבדתה, ערכו וובינר בינלאומי בערבית, בו הדריכו כיצד להשתמש באפליקציה ולסייע לנפגעי העולם הערבי בתוך ומחוץ לישראל.

היתרון המרכזי של הפיתוח, הוא ביכולת להתאים את ההתערבות לכל סיטואציה - גם תרבותית. המערכת מזהה הקשרים תרבותיים ומגיבה בהתאם. למשל, כאשר יש פנייה בערבית, הפנייה תהיה  באמצעות כינוי הכבוד - "יא עמי".

תמיכת משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה במחקרים מסוג AI-PFA

פרופ' מירי ימיני, המדענית הראשית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה: "התמיכה במחקרים מסוג AI-PFA בינה מלאכותית לסיוע לנפגעי הלם וחרדה ומניעת פוסט-טראומה היא ביטוי מרכזי לפעילות קרן המחקר היישומי של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, המהווה את הזרוע המשמעותית ביותר בישראל למימון תחרותי של מדע פורץ דרך באקדמיה עם השקעה שנתית של כ-130 מיליון ש"ח. כמי שמופקדת על קידום מענים מדעיים לאתגרים לאומיים בתחומי הרפואה ההנדסה והחברה אנו רואים בפיתוח זה דוגמה חשובה ליכולת של חדשנות טכנולוגית להתגייס לחיזוק החוסן הלאומי ולספק פתרון מיידי ומבוסס מדע למניעת פוסט-טראומה בזמן אמת".

המערכת כבר זמינה לציבור בחינם, והמטרה ברורה: הפצה רחבה ככל האפשר

• להורדת האפליקציה >>
• לצפיה בסרטון ההדרכה בעברית >>
• לסרטון הדרכת שימוש באפליקציה בשפות נוספות >>