פגיעת הטיל האיראני בבתי הזיקוק בחיפה - הזדמנות היסטורית להאיץ המעבר לאנרגיה מתחדשת

"במקום להחזיר את פעילות המפעלים לקדמותה, על הממשלה להניח תכנית שאפתנית לנצל את המשבר ולהופכו להזדמנות להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, לטובת הביטחון, הביטחון האנרגטי ובריאות הציבור"

כך קוראים חוקרי המכון למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב: פרופ’ נדב דוידוביץ, פרופ’ אופיר רובין, ד"ר טל אולוס ונועה ניימן, המציגים ניתוח מדעי, כלכלי ובריאותי של הפגיעות במודל האנרגיה הישראלי, ומציע סדרת צעדים מעשיים ליישום כבר בטווח הקצר.

הפגיעה הישירה של טיל איראני במתקני בז"ן ב-16 ביוני 2025, גבתה את חייהם של שלושה עובדים והביאה להשבתה מלאה של מערך הזיקוק. החיים שנגדעו, הנזקים הסביבתיים והבריאותיים בעקבות כך, ממחישים את הפגיעות הקריטית של תשתיות האנרגיה הריכוזיות בישראל.

עם זאת, על אף ההבנה הציבורית והמקצועית הרחבה שהמשך הפעלת בז"ן נוגדת את יעדי מדיניות האקלים של ישראל, מקודמת בימים אלו בקשה לאישור מתקנים זמניים באתר בז"ן – בהליך חריג של פטור מהיתר בנייה – תוך עקיפה של הליכי תכנון. נייר העמדה קורא לקובעי המדיניות שלא לחזור לאחור: "פטור זמני מבנייה אינו יכול להינתן מבלי שתוצג חלופה מבוססת לאספקת אנרגיה, ולא כל עוד אין תכנית אופרטיבית ליעד של סגירת בז"ן ומעבר מואץ לאנרגיות מתחדשות".

המסמך מבוסס על ניתוח משק האנרגיה בשני הסקטורים העיקריים שנסמכים על פעילות בז"ן: תחבורה ותעשיה, ומציע התבססות על תוכניות ויעדים ממשלתיים קיימים, האצה שלהם, תוך ניצול המשבר להזדמנות.

נתונים מרכזיים:

• רק 13% מהחשמל בישראל ב-2024 יוצר ממקורות מתחדשים – לעומת 48% באיחוד האירופי ו-88% בשבדיה.
• כ-97% מכלי הרכב בישראל עדיין מונעים בדלקים פוסיליים. שיעור החדירה של רכב חשמלי יורד.
• 5,510  מקרי מוות מוקדם נגרמים בישראל מדי שנה מזיהום אוויר – פי שניים מההערכות הקודמות.
• 60%  מצריכת הבנזין ו-80% מדלק הסילון בישראל מופקים במתחם בז"ן – מפעל בודד בלב אזור אורבני צפוף.
• 28%  מתזקיקי בז"ן מיועדים לייצוא, למרות הסיכון המקומי והתלות המובנית.

נייר העמדה מציע מפת דרכים תלת-שלבית לסגירת בז"ן עד 2028, לצד מעבר מואץ למשק חשמלי ומבוזר

עיקרי ההמלצות מפולחות על פי תחומי פעולה, ביניהן:

• בסקטור התחבורה הומלץ להציב יעד לחשמול מלא של התחבורה הציבורית העירונית והבין-עירונית עד 2035, להפחית את מס הקנייה על רכבים חשמליים, לצד מס נסועה שיחליף את מס הבלו ולוודא שקיימת פריסה מואצת של עמדות טעינה ציבוריות (ישנה תחזית ל-1.3 מיליון רכבים חשמליים עד 2030).
• בתחום התעשייה, המלצת המומחים על הקמת קרן מענקים להסבת מפעלים קטנים ובינוניים לחשמל, לחייב רגולטורית התקנה של מערכות סולאריות ואגירה על גגות תעשייה ולקדם טכנולוגיות אגירה תרמית ומיקרו־גרידים תעשייתיים לצורך חוסן תפעולי.
• גם בתחום התשתיות, ישנן המלצות על  השקעה מיידית ברשת ההולכה והחלוקה לחשמל, במיוחד בדרום ובאזורי תעשייה, לקבוע יעד לאומי לאגירת אנרגיה עד 2030, כולל תמרוץ מתקנים פרטיים, וכן לבזר מוקדי ייצור לצמצום פגיעוּת ביטחונית ותפקודית.
• נייר העמדה מציע ייבוא תזקיקים כפתרון ביניים. הגדרת תקופת מעבר של עד 2040 עם יעד הפחתה של 5% בשנה, לקבוע ייבוא יוגבל לצרכי המשק המקומי בלבד, ללא ייצוא. כמו כן, הומלץ על שימוש במתקני אחסון קיימים בחיפה ובדרום כפתרון חירום זמני בלבד.
• המומחים אף הציעו מס פחמן. ההמלצה מתייחסת להעלאה הדרגתית של המס כך שישקף את העלות האמיתית של פליטות, למקד את הפיצוי במפעלים שיבצעו בפועל השקעות באגירה והתייעלות ולקבוע ייעוד של ההכנסות למימון המעבר לאנרגיה נקייה.

"הפסקת פעילות בז"ן אינה רק יעד סביבתי, אלא היא הכרח בריאותי, כלכלי ובטיחותי דחוף", קובעים המומחים

"הבריאות של תושבי מפרץ חיפה ושל אזרחי ישראל כולה תלויה בהחלטות שיתקבלו כעת", הסביר פרופ' נדב דוידוביץ, מומחה לבריאות הציבור וממובילי הדוח. "זיהום האוויר מבז"ן תורם לאלפי מקרי מוות מדי שנה, כפול מההערכות רק לפני שנה. הפסקת פעילות בז"ן אינה רק יעד סביבתי – היא הכרח בריאותי דחוף."

פרופ' אופיר רובין, מהמחלקה לניהול ומדיניות ציבורית, כלכלן אנרגיה וממובילי הדוח: "המשק הישראלי מבזבז משאבים אדירים על תשתיות מזהמות, במקום להשקיע בהולכה, אגירה של אנרגיה חלופית וחדשנות. אנו מציעים כאן תכנית מקיפה המבוססת כולה על תוכניות ויעדים ממשלתיים קיימים, ולכן ישימה וניתנת לביצוע, שמספקת חלופות יציבות כלכלית ויעילות תפעולית גבוהה יותר, בשגרה ובחירום."

תמר זנדברג, ראש המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה:"כפי שמדינות אירופה ניצלו את משבר האנרגיה שפרץ עם מלחמת רוסיה אוקראינה כדי להאיץ את המעבר האנרגטי, גם ישראל צריכה לנצל את המשבר ולהופכו להזדמנות. הניתוח של מומחי אוניברסיטת בן גוריון מצביע על כך שהאצת המעבר האנרגטי בהישג יד. על ממשלת ישראל לשקם את פעילות בז"ן לתקופה קצובה ובהיקף פוחת, ובמקביל להאיץ את המעבר שיבטיח ביטחון, ביטחון אנרגטי, בריאות הציבור ועמידה ביעדי האקלים".