מיזמים ושיתופי פעולה
ניירות המדיניות הזוכים בסדנת המדיניות לתלמידי מחקר של ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים ע"ש זוננפלד בשיתוף המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה
הקמת טורבינות רוח בישראל נובעת משאיפה לצמצם את פליטות פחמן של משק האנרגיה המקומי כתוצאה משריפת דלקי ם מחצביים (פוסיליים).
תוכנית להפקת אנרגיית רוח בישראל הוכרזה על ידי משרד האנרגיה והתשתיות בראשית שנות השמונים. היעד להפקת אנרגיית רוח בהיקף של 800 מגה-ואט (מותקן) בישראל נקבע בשנת 2011 וקיבל דחיפה משמעותית במוסדות התכנון לאחר החתימה על אמנת פריז ב-2015 – החורטת על דגלה להבטיח שמירה על המגוון הביולוגי במקביל להמשך הפיתוח האנושי.
כבר בשלבים המוקדמים של תכנון טורבינות בישראל הסתמן כי הפקת אנרגיית רוח במערכת האקולוגית המקומית כרוכה בפגיעה לא מבוטלת במגוון הביולוגי המקומי, במידה שאינה הולמת את כמות האנרגיה המופק ת בפועל (נגה - החברה לניהול מערכת החשמל). עם זאת, בעוד החשש מהשפעות רעש טורבינות רוח על תושבים ביישובים הסמוכים לחוות טורבינות, כמו גם על חיות משק ובית, הוזכר רבות על-ידי גורמים ממשלתיים ואזרחיים כאחד, תשומת לב מועטה ניתנה לנזקים הפוטנציאלים של טורבינות הרוח על המערכות האקולוגיות הסובבות אותן.