המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה
מיזמים ושיתופי פעולה

מיזמים ושיתופי פעולה

  • מועצת ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים
  • סמינר בקמפוס שדה בוקר

ניירות המדיניות הזוכים בסדנת המדיניות לתלמידי מחקר של ביה"ס לקיימות ושינויי אקלים ע"ש זוננפלד בשיתוף המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה

עשבי ים הם צמחים ימיים המהווים מערכת אקולוגית חשובה המעניקה שירותי מערכת אקולוגים חשובים כמו הגנה חופית ותמיכה במגוון ביולוגי נרחב. מעבר לכך, עשבי ים מקבעים פחמן ביעילות גבוהה יותר מיערות גשם ואחראיים לקיבוע של כ 15%- מכלל הפחמן בעולם.

מרחב המחייה של עשבי ים מוגבל למים רדודים, בהם חדירות אור השמש מספקת לביצוע לפוטוסינתזה. בשל כך, עשבי ים נמצאים בסמיכות לבני אדם וחשופים לפגיעות סביבתיות רבות.

בעשורים האחרונים, למעלה מ 30%- מכלל עשבי ים ברחבי העולם נעלמו. כיום, הם ממשיכים להיעלם בקצב מדאיג של כ 7%- כל שנה – שווה ערך לשני מגרשי כדורגל של עשבי ים שנעלמים בכל שעה. משמעות הדבר כי יחד איתם, נעלמים שירותי הסביבה החיוניים שהם מספקים והגדלת פוטנציאל לפגיעה מתמשכת ובלתי הפיכה בסביבה הימית.

למרות שעשבי ים בישראל נחשבים לצמחים מוגנים, שטח המחייה הגדול ביותר הממוקם בחוף הצפוני של אילת אינו נחשב לחלק מהשמורה הימית שנמצאת ברובה בחלקו הדרומי של מפרץ אילת. לכן, עשבי ים בישראל חשופים לאיומים מתמשכים מצד פעילות אנושית ונזקים מסחריים, תעשייתיים ותיירותיים רבים.

לקריאת המסמך המלא >>

עוני אנרגטי היא תופעה חברתית-כלכלית-אקלימית אשר טרם נחקרה לעומק בישראל, אך הצטברות של גורמי סיכון – משבר האקלים, אי שוויון כלכלי-חברתי, עליית מחירי האנרגיה ויוקר המחיה, משבר הדיור ואיום 'תרחיש העלטה' - מעלים צורך עז בלהפנות אליה תשומת לב ומשאבים ציבוריים.

עוני אנרגטי הינה בעיה המסכנת את בריאות ורווחת הציבור, המוגדרת על ידי קושי בהשגת שירותי אנרגיה בסיסיים, כגון קירור, חימום, בישול, תאורה ועוד. קשיים אלו נובעים בין היתר מליקויים פיזיים בתשתיות הקשורות לחשמל ונוחות תרמית כגון חוסר בבידוד ואיטום של דירות המוביל למחיה בטמפרטורות לא בריאות, יחד עם מכשירי חשמל ישנים ובזבזניים הגורמים לצריכת חשמל גבוהה לצד חשבונות חשמל גבוהים, המגבירים את העול הכלכלי על משקי בית.

מצבים אלו משפיעים במיוחד לרעה על משקי בית מוחלשים, מיעוטים אתניים וקבוצות סיכון נוספות כגון חולים וקשישים הנמצאות במצב של פגיעות חברתית-כלכלית גבוהה לספוג את הנזקים הקשים ביותר של משבר האקלים, המאיים על בריאות כלל האוכלוסייה אך בעיקר על אוכלוסייה שמראש הינה פגיעה יותר מבחינה כלכלית חברתית. משבר האקלים כבר עתה מגביר את דרישת החשמל בשל החרפת התדירות והעוצמה של אירועי מזג אוויר קיצוני, והצורך בסביבת מגורים מוגנת ממזג אוויר קיצוני ויעילה מבחינה אנרגטית. זאת, לצד העלייה במחירי החשמל המגבירים את הנטל הכלכלי הגבוה גם ככה על משקי בית עניים בעשירונים הנמוכים.

 

לקריאת המסמך המלא >>

הקמת טורבינות רוח בישראל נובעת משאיפה לצמצם את פליטות פחמן של משק האנרגיה המקומי כתוצאה משריפת דלקי ם מחצביים (פוסיליים).

תוכנית להפקת אנרגיית רוח בישראל הוכרזה על ידי משרד האנרגיה והתשתיות בראשית שנות השמונים. היעד להפקת אנרגיית רוח בהיקף של 800 מגה-ואט (מותקן) בישראל נקבע בשנת 2011 וקיבל דחיפה משמעותית במוסדות התכנון לאחר החתימה על אמנת פריז ב-2015 – החורטת על דגלה להבטיח שמירה על המגוון הביולוגי במקביל להמשך הפיתוח האנושי.

כבר בשלבים המוקדמים של תכנון טורבינות בישראל הסתמן כי הפקת אנרגיית רוח במערכת האקולוגית המקומית כרוכה בפגיעה לא מבוטלת במגוון הביולוגי המקומי, במידה שאינה הולמת את כמות האנרגיה המופק ת בפועל (נגה - החברה לניהול מערכת החשמל). עם זאת, בעוד החשש מהשפעות רעש טורבינות רוח על תושבים ביישובים הסמוכים לחוות טורבינות, כמו גם על חיות משק ובית, הוזכר רבות על-ידי גורמים ממשלתיים ואזרחיים כאחד, תשומת לב מועטה ניתנה לנזקים הפוטנציאלים של טורבינות הרוח על המערכות האקולוגיות הסובבות אותן.

 

לקריאת המסמך המלא >>