כתב העת ג'מאעה

גיליון זה של כתב העת "ג'מאעה" עוסק בספרות פלסטינית ובשאלת תרגומה לעברית. בין היתר עוסק הגיליון, באתגרים התיאורטיים, האנליטיים, והפוליטיים בתהליך תרגום ספרות ערבית בכלל ופלסטינית בפרט לשפה העברית. הגיליון כולל מאמרים השזורים זה בזה המסייעים לקורא להבין אתגרים אלה, שנובעים, בין היתר, מיחסי כוח בין השפות. אחד ממקרי הבוחן המרכזיים שבהם מתמקד הגיליון הוא הקובץ "בלשון כרותה" שיצא לאור בהוצאת מכתוב במכון ון ליר (2019). זהו גיליון חלוצי וחגיגי, הראשון של כתב עת ללימודי המזרח התיכון המתמקד בשאלות הגדולות הקשורות לספרות פלסטינית ולתובנות שניתן לחלץ מתרגומה (ואי-תרגומה) לעברית.

גיליון זה של כתב העת ג'מאעה עוסק באתגרים העומדים בפני מדעי הרוח והחברה בישראל, ובפרט בפני לימודי המזרח התיכון, בעקבות המהפכה המשפטית־משטרית והמלחמה בעזה. הגיליון כולל מאמרים מגוונים העוסקים במגוון נושאים בלימודי המזרח התיכון, תוך שימוש במגוון מתודולוגיות מחקר. בנוסף, פורסמו פרקים מתוך ספרים חשובים בתרגום לעברית, וכן הוצג מחקר מקיף על ההיסטוריה של החום במזרח התיכון.

הגיליון מתעסק בחקירת יהודים, נוצרים ומיעוטים בתרבויות האסלאם, ומביא תרומה משמעותית להבנת ההיסטוריה החברתית והתרבותית של קבוצות דתיות־חברתיות במרחב המוסלמי. הגיליון מבקש ליצור חיבור בין מחקר הקבוצות הייחודיות בתרבויות האסלאם לבין המרחב הטקסטואלי, האינטלקטואלי והפיזי שבו הן פועלות. כמו כן, הגיליון מבקש לערער על תמונת המחקר הנוכחית ולפרוע את ההיגיון המוסדי של פיצולים דיסציפלינריים בחקר התחום. הגיליון מציע תובנות מעמיקות ומגוונות בנושא, ומזמין לדיונים משמעותיים ומרתקים על תרבויות האסלאם והמרחבים המשותפים לקבוצות למיניהן.

גיליון זה של כתב העת ג'מאעה מציין 20 שנה להיווסדו ומציג מגוון רחב של מחקרים ותובנות בתחום לימודי המזרח התיכון. הגיליון כולל 3 מאמרים העוסקים בנושאים מגוונים, כגון רעידת האדמה באיראן בשנת 2003, פולמוס האנתרופומורפיזם באסלאם וההיסטוריה החברתית של הבורגנות היהודית במצרים. לצד זאת, מופיעות בגיליון 6 רשימות ביקורת ספרים, מדור חדש בשם "נקודה למחשבה" המציג מחקר מקיף על ההיסטוריה של החום במזרח התיכון, וכן אתר אינטרנט חדש המאפשר גישה נוחה לגיליונות ולמאמרים של כתב העת. גיליון זה מדגיש את חשיבותן של מחקר אקדמי וחופש אקדמי בעתות משבר, ומציג גישות ונקודות מבט מחקריות עדכניות וביקורתיות. יתרה מזאת, הגיליון כולל תרגום של תקצירי המאמרים לשפה הערבית וזוכר את פטירתו של פרופ' בוטרוס אבו מנה, חבר ותיק במועצת המערכת של כתב העת.