מה גורם לשינויי האקלים?
מה גורם לשינויי האקלים? מאמרים, סרטונים ומידע מדעי
שינויי האקלים הם שינויים ארוכי טווח ומשמעותיים בתנאי האקלים של כדור הארץ, המתבטאים בעלייה ממוצעת בטמפרטורת פני כדור הארץ (התחממות גלובלית), תנודות קיצוניות בטמפרטורות ובמשקעים, עלייה במפלס פני הים ומדבור. שינוי אקלימי יכול לנבוע הן מתהליכים טבעיים דוגמת שינויים במחזור השמש או התפרצויות וולקניות והן מתרומה אנושית (אנתרופוגנית), כגון, פליטה עודפת של פחמן דו חמצני או שינויים משמעותיים בשימושי הקרקע כגון כריתת יערות.
מודלים אקלימיים ממלאים תפקיד חיוני בהבנת שינויי האקלים על ידי הטמעת תצפיות כגון נתונים מלוויינים.
מודלים מתמטיים של מערכות אקלים, יכולים לדמות את יחסי הגומלין בין האטמוספירה, האוקיינוסים, פני הקרקע והקריוספירה (קרחונים). מדענים משתמשים במודלי אקלים כדי לחקור וליצור תחזיות אקלימיות עתידיות.
גזי חממה הם גזים באטמוספירה, כמו אדי מים ופחמן דו-חמצני, שמבנהן הכימי מאפשר להן לבלוע ולפלוט קרינה תרמית (אינפרה-אדומה) מפני כדור הארץ, ובכך לוכדים חום ומחממים את כדור הארץ. הם מכונים "גזי חממה" משום שהם שומרים את כדור הארץ בטמפרטורה גבוהה יותר ממה שהיא הייתה אמורה להיות, בדומה לטמפרטורות גבוהות יחסית שנשמרות בתוך חממות חקלאיות.
ריכוזם באטמוספירה, במיוחד של פחמן דו-חמצני ומתאן עלה משמעותית עקב פעילות האדם מאז המהפכה התעשייתית. מגמה זו תורמת להתחממות הגלובלית ולשינויי אקלים.
חוקרים דוגמים את שכבות הקרח בגרינלנד ובאנטרקטיקה ובודקים את הרכב האטמוספרה בתקופות קדומות, על ידי בדיקה של בועות גז אשר נלכדו בקרח בזמן שהמים קפאו. כך גילו שבטרום העידן התעשייתי כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה הייתה קטנה ונעה בין 200-280 חלקים למיליון (ppm), בהשוואה לכמות כיום שהיא ppm 410. הירידה בריכוז הפחמן הדו חמצני אטמוספרי הובילה למזג אוויר קיצוני וקר יותר. בנוסף, ההתקררות חלה גם בשל שינויים של סיבוב כדור הארץ סביב השמש. ירידת הטמפרטורה הביאה לשינויים בכל התהליכים הביולוגיים באוקיינוסים, כתוצאה מכך פחות סידן פחמתי שקע באוקיינוסים, דבר שהוביל לבסיסיות המים שגרמה לירידה בכמות ה – CO2 הן במים והן באטמוספרה וכדור הארץ התקרר עוד יותר.
פעילות אדם משפיעה על האקלים בעיקר דרך פליטה מוגברת של גזי חממה, כגון פחמן דו-חמצני ומתאן, שנגרמת משריפת דלקי מאובנים, כריתת יערות, חקלאות ותעשייה. גזים אלו מצטברים באטמוספרה וגורמים להתחממות כדור הארץ, המובילה להתחזקות אירועי קיצון כמו גלי חום, בצורות, שיטפונות ועליית מפלס הים.
שינוי אקלימי יכול לנבוע הן מתהליכים טבעיים דוגמת שינויים במחזור השמש או התפרצויות וולקניות והן מתרומה אנושית (אנתרופוגנית), פעילות אדם משפיעה על האקלים בעיקר דרך פליטה מוגברת של גזי חממה, כגון פחמן דו-חמצני ומתאן, שנגרמת משריפת דלקי מאובנים, כריתת יערות, חקלאות ותעשייה. מאז המהפכה התעשייתית, עלה ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה מ310ppm בשנת 1960 ל427ppm בשנת 2025,
( https://gml.noaa.gov/ccgg/trends/ ) עליה שאינה תואמת את תנודות במחזור הפחמן בהיסטוריה הגיאולוגית. בנוסף, לפחמן יש 'חותמת' כימית המעידה על מקורו, ומאפשרת למדענים לזהות במדויק מאיפה הגיע הפחמן העודף לאטמוספירה. מסתבר ששריפה של דלקים מאובנים על ידי בני האדם היא שגורמת לעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה והתחממות אקלים כדור הארץ.
השינויים הצפויים באקלים אינם אחידים ומשתנים משמעותית בין אזורים שונים בכדור הארץ. אזורים מסוימים, כמו קווי הרוחב האמצעיים (אקלים ממוזג), צפויים לשינויים עונתיים מורגשים יותר, בעוד אזורים אחרים עלולים להיות מושפעים באופן שונה, למשל על ידי התפשטות מדבריות או עליות בגובה פני הים.
אזורים כמו מזרח הים התיכון, שהשונוּת הטבעית של הגשם בהם גבוהה, חשיבותן של סופות גשם עתירות משקעים, משמעותית במיוחד. סופות אלה תורמות למילוי חוזר של מקורות מים טבעיים, אך גם עלולות לגרום לשיטפונות ולהצפות עירוניות .מודלים של השירות המטאורולוגי בישראל מצביעים כי באקלים ה"עתידי" תתרחש הפחתה מובהקת בכמות המשקעים, ששיעורה הממוצע הוא 30%. ההתייבשות ניכרת יותר באזור היבשתי, שאנו חיים בו (36%-) בהשוואה לאזור הימי שבקרבת החוף (26%-).
מה זה שינויי האקלים?
שינויי האקלים הם שינויים ארוכי טווח ומשמעותיים בתנאי האקלים של כדור הארץ, המתבטאים בעלייה ממוצעת בטמפרטורת פני כדור הארץ (התחממות גלובלית), תנודות קיצוניות בטמפרטורות ובמשקעים, עלייה במפלס פני הים ומדבור. שינוי אקלימי יכול לנבוע הן מתהליכים טבעיים דוגמת שינויים במחזור השמש או התפרצויות וולקניות והן מתרומה אנושית (אנתרופוגנית), כגון, פליטה עודפת של פחמן דו חמצני או שינויים משמעותיים בשימושי הקרקע כגון כריתת יערות.
מהו תפקיד המודלים בהבנת שינויי האקלים?
מודלים אקלימיים ממלאים תפקיד חיוני בהבנת שינויי האקלים על ידי הטמעת תצפיות כגון נתונים מלוויינים. מודלים מתמטיים של מערכות אקלים, יכולים לדמות את יחסי הגומלין בין האטמוספירה, האוקיינוסים, פני הקרקע והקריוספירה (קרחונים). מדענים משתמשים במודלי אקלים כדי לחקור וליצור תחזיות אקלימיות עתידיות.
מהם גזי חממה ומה ריכוזם באטמוספירה?
גזי חממה הם גזים באטמוספירה, כמו אדי מים ופחמן דו-חמצני, שמבנהן הכימי מאפשר להן לבלוע ולפלוט קרינה תרמית (אינפרה-אדומה) מפני כדור הארץ, ובכך לוכדים חום ומחממים את כדור הארץ. הם מכונים "גזי חממה" משום שהם שומרים את כדור הארץ בטמפרטורה גבוהה יותר ממה שהיא הייתה אמורה להיות, בדומה לטמפרטורות גבוהות יחסית שנשמרות בתוך חממות חקלאיות. ריכוזם באטמוספירה, במיוחד של פחמן דו-חמצני ומתאן עלה משמעותית עקב פעילות האדם מאז המהפכה התעשייתית. מגמה זו תורמת להתחממות הגלובלית ולשינויי אקלים.
מה גרם לעידן הקרח ושינויים אקלימיים משמעותיים אחרים לפני התקופה התעשייתית?
חוקרים דוגמים את שכבות הקרח בגרינלנד ובאנטרקטיקה ובודקים את הרכב האטמוספרה בתקופות קדומות, על ידי בדיקה של בועות גז אשר נלכדו בקרח בזמן שהמים קפאו. כך גילו שבטרום העידן התעשייתי כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה הייתה קטנה ונעה בין 200-280 חלקים למיליון (ppm), בהשוואה לכמות כיום שהיא ppm 410. הירידה בריכוז הפחמן הדו חמצני אטמוספרי הובילה למזג אוויר קיצוני וקר יותר. בנוסף, ההתקררות חלה גם בשל שינויים של סיבוב כדור הארץ סביב השמש. ירידת הטמפרטורה הביאה לשינויים בכל התהליכים הביולוגיים באוקיינוסים, כתוצאה מכך פחות סידן פחמתי שקע באוקיינוסים, דבר שהוביל לבסיסיות המים שגרמה לירידה בכמות ה – CO2 הן במים והן באטמוספרה וכדור הארץ התקרר עוד יותר.
איך משפיעה פעילות בני אדם על האקלים?
פעילות אדם משפיעה על האקלים בעיקר דרך פליטה מוגברת של גזי חממה, כגון פחמן דו-חמצני ומתאן, שנגרמת משריפת דלקי מאובנים, כריתת יערות, חקלאות ותעשייה. גזים אלו מצטברים באטמוספרה וגורמים להתחממות כדור הארץ, המובילה להתחזקות אירועי קיצון כמו גלי חום, בצורות, שיטפונות ועליית מפלס הים.
האם התחממות כדור הארץ הנצפית נובעת מגורמים טבעיים או אנושיים?
שינוי אקלימי יכול לנבוע הן מתהליכים טבעיים דוגמת שינויים במחזור השמש או התפרצויות וולקניות והן מתרומה אנושית (אנתרופוגנית), פעילות אדם משפיעה על האקלים בעיקר דרך פליטה מוגברת של גזי חממה, כגון פחמן דו-חמצני ומתאן, שנגרמת משריפת דלקי מאובנים, כריתת יערות, חקלאות ותעשייה. מאז המהפכה התעשייתית, עלה ריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספרה מ310ppm בשנת 1960 ל427ppm בשנת 2025, ( https://gml.noaa.gov/ccgg/trends/ ) עליה שאינה תואמת את תנודות במחזור הפחמן בהיסטוריה הגיאולוגית. בנוסף, לפחמן יש 'חותמת' כימית המעידה על מקורו, ומאפשרת למדענים לזהות במדויק מאיפה הגיע הפחמן העודף לאטמוספירה. מסתבר ששריפה של דלקים מאובנים על ידי בני האדם היא שגורמת לעלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה והתחממות אקלים כדור הארץ.
האם השינויים הצפויים באקלים משתנים בין אזור לאזור?
השינויים הצפויים באקלים אינם אחידים ומשתנים משמעותית בין אזורים שונים בכדור הארץ. אזורים מסוימים, כמו קווי הרוחב האמצעיים (אקלים ממוזג), צפויים לשינויים עונתיים מורגשים יותר, בעוד אזורים אחרים עלולים להיות מושפעים באופן שונה, למשל על ידי התפשטות מדבריות או עליות בגובה פני הים. אזורים כמו מזרח הים התיכון, שהשונוּת הטבעית של הגשם בהם גבוהה, חשיבותן של סופות גשם עתירות משקעים, משמעותית במיוחד. סופות אלה תורמות למילוי חוזר של מקורות מים טבעיים, אך גם עלולות לגרום לשיטפונות ולהצפות עירוניות .מודלים של השירות המטאורולוגי בישראל מצביעים כי באקלים ה"עתידי" תתרחש הפחתה מובהקת בכמות המשקעים, ששיעורה הממוצע הוא 30%. ההתייבשות ניכרת יותר באזור היבשתי, שאנו חיים בו (36%-) בהשוואה לאזור הימי שבקרבת החוף (26%-).
